דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / "והיה לעת ערב, יהיה אור"

"והיה לעת ערב, יהיה אור"

הקדמת ספר הזוהר: מאמר "לילה דכלה": כי בזיווג הגדול של גמר התיקון, יהיה אור הלבנה כאור החמה, כמ"ש, והיה לעת ערב, יהיה אור. ונמצאות המדרגות שלה נכפלות, כי גם ב-6,000 שנה בבחינת אור הלבנה הייתה, ויהי ערב ויהי בוקר.

בסיכומו של דבר, כל הירידות שלנו, כל הלילות החשוכים, מצטרפים לאור היום, לגילוי האור. יום ולילה הופכים לאחד שלם. למעשה מדובר לא סתם על "הכפלה" ואפילו לא על הכפלה ב-620 פעמים, כפי שמדובר על זה.

תחילה הבורא נתן לי ניצוץ קטן ולא נתן יותר שום דבר. אחר כך, כשאני עובד על הרצון שלי, אני פונה אל הבורא, אל האור, ודורש תיקונים. הודות לתיקונים האלו אני הופך להיות דומה לאור לפי התכונות שלנו, והוא מתלבש בתוכי. בתוך הרצון שלי, האור מורגש כאין סופי, חסר מידות. למה? – העניין הוא, שכאשר הרצון לתענוגים מתחיל לגדול בנו, הוא חושׂף ומעצב את עצמו באופן עצמאי. את ההרגשה הקודמת הוא קיבל מהרשימות שירדו ממעלה למטה, כלל לא אלו שהוא מיישׂם עכשיו.

כשהאדם עולה כל מדרגה, הוא מיישׂם את עצמו בהתאם לרשימות הקודמות, אך הוא מוסיף להן את ההשתוקקות שלו, את המאמצים והירידות שלו. הוא מגלה את הקרע בינו לבין האור, קרע שלא התגלה קודם לכן. האדם מנותק מהאור ומשתוקק אחריו. האור מגיע, אך אחר כך באה הירידה, שוב ושוב, והודות לכל התחושות והרשמים האלו שזורקים אותו מהקצה אל הקצה, האדם מוצא חלקים חדשים בתוך הרצון שלו. הוא מגלה עומק שלא נראה מקודם, כלי חדש לגמרי, דחף עצמאי, השתוקקות בלתי רגילה לאור.

קודם אף רצון, אף רשימו, לא נרשם על חשבונו, ועכשיו כשהוא משקיע מאמצים, אפילו בצורה ילדותית, זה מעצב בו כלים חדשים. זאת הסיבה שהאור שמתגלה עכשיו, עולה בצורה שלא ניתנת להשוואה, עם האור שהיה ממלא את הרצון שלפני השבירה, לפני העבודה שלנו בדרך כלפי מעלה.

ירידת העולמות וכל המאמצים עד עתה, זו רק הכנה כללית לתיקון הריאלי. בה מתגלה האור הקטן ביותר, אור הנפש. כפי שכתב בעל הסולם, שמקודם התגלו אורות קטנים מאוד, אך עכשיו כשהדור שלנו מתחיל לתקן את עצמו, הוא מושך אור עצום בכל העולמות, אור נרנח"י.

מתוך שיעור על הקדמת ספר הזוהר, 16.11.2010

ידיעות קודמות בנושא:
סוד מעשה הבריאה

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest