קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
כנס "!NOI" העולמי ברומא, שיעור מס' 2
שאלה: בערים הגדולות של רוב המדינות האירופאיות נוצרות קבוצות פיזיות קטנות. אך רוב האנשים נשארים בפורמט של התחברות וירטואלית. האם ישנו הבדל בעבודה שלנו בין שתי האפשרויות האלה?
תשובתי: אם אדם גר במקום שאין בו קבוצה פיזית, ומסיבות אלו או אחרות, לא יכול לעבור למקום שבו קיימת קבוצה, אז הוא צריך להתפתח "וירטואלית".
אך יחד עם זאת, הוא חייב במידת האפשרויות שלו, להגיע לכנסים, וכמו כן בכל כוחותיו לעסוק בהפצה. צריך להשתתף בלימוד, לפחות בחלק מסוים מהשיעור היומי, לקרוא פוסטים מהבלוג שלי, לעבור תוכנית לימוד של המרכז הלימודי. אם קיימת אפשרות להשתתף בקבוצה לפחות באופן חלקי, זה שווה את זה.
זאת ההמלצה שלי. אני חושב שבאופן כזה האדם יתקדם בצורה נכונה קדימה.
זה נכון שלפעמים, בכך שמתאחדים בקבוצה, שוקעים מיד בחילוקי דעות. האגואיזם של כל אחד תופח מכל שטות קטנה, והחברים כאילו שוכחים את המטרה הרוחנית ויורדים לחשבונות ארציים קטנים. אך אין ברירה אחרת, אנחנו פשוט לא מבינים, עד כמה הרצון האגואיסטי הוא גדול בצורותיו הרוחניות בהשוואה לרצון הנוכחי שלנו.
זאת הסיבה שבקבוצות צצות הבעיות. כשהאדם שומע עליהן הוא חושב: "בשביל מה לי להגיע לשָם? יותר טוב כבר להישאר במרחק מהם". זה אינו נכון. רצוי להיות בקבוצה ולעבור איתה את כל השלבים האלה, אפילו את הגרועים שבהם. כזאת היא ההתפתחות הנכונה: לקבל מכות, להיתקל בבעיות ומכשולים, ובכל זאת להתקדם קדימה.
שאלה: אך מה לעשות, אם האגואיזם לא ניתן לריסוּן, אם הפרוד נראה כבלתי ניתן להתגברות?
תשובתי: תריבו ביניכם, אבל העיקר הוא לא להסכים עם המצב הנוכחי. הדבר הגרוע ביותר הוא, כשאנשים מתפזרים ושומרים על מרחק, מבלי להוריד את הכפפה. זה לא ייתן שום דבר. אנחנו מתקדמים או על ידי זה שמחזיקים ידיים או על ידי מכות, כמו במשפחה.
זו למעשה בעיה גדולה, אם בקבוצה התאספו אנשים שלא מוכנים לברר את היחסים שלהם עד הסוף. אך עליהם להבין שמה שלא יהיה, בטוב או ברע, הם בכל מקרה חייבים להתאחד. כל מיני סכסוכים חייבים להיות מלווים בבדיקה: "מה מתרחש איתנו? למה?" לא משנה, מי צודק ומי אשם. משׂחקים איתנו מלמעלה, האגואיזם משׂחק איתנו עד שנגיע להכרת הרע. הוא בכוונה מעורר אותנו לשׂנאה הדדית, כדי שאנחנו נבין: חייבים להשמידו.
באופן כזה, האגואיזם פועל נגד עצמו. זהו כוח מיוחד, שמגלה את המחלה, כדי שאנחנו נשמיד את סיבתה. אותו הנחש שעל הסמל של הרפואה מייצג את כוח הרע, אך דווקא באמצעותו אנחנו מרפאים את כל המחלות.
ולכן, צריכים להבין, שזהו משׂחק מלמעלה. כל ההתנגשויות והמחלוקות שלנו יובילו אותנו אל המטרה אם רק מדי פעם נזכיר זאת לעצמנו.
מעבר לכך, יש לערוך מידי פעם דיונים. לכתוב על הנייר את כל מה שהצטבר, בצורה של רשימה מדויקת, כדי להביט על הבעיות מהצד. בסופו של דבר, אפשר לשׂחק מערכה של בית משפט, בכך שמחלקים ביניכם תפקידים של שופט, עורך דין, נאשם, חבר מושבעים וכולי, בהומור, אך בהבנה מדויקת, מדוע אנחנו עושים זאת, למען איזו מטרה, בהתאם לאילו חוקים. ניתן להתחלף בתפקידים לפי המהלך העניינים.
כך אנחנו מחנכים את עצמנו בקבוצה.
