קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
אנחנו בינתיים לא מבינים עד כמה ההתקדמות שלנו תלויה בהתקדמות העולם. אבל זה יתגלה בהדרגה, ואנחנו נרגיש את המחויבות שלנו כלפיו. התינוק ניתן להוריו, לא כדי שהם ישמחו וישחקו איתו, אלא כדי שידאגו לו ויטפלו בו כל הזמן. והעבודה הזאת גם הופכת להיות מהנה ומשעשעת, מפני שהאהבה הופכת ממחויבות כבדה לזכות רצויה.
אנחנו נכנסנו לתקופה חדשה והעולם רוצה להתקדם, אך אינו יודע לאן, מתייאש יותר ויותר מיום ליום ומרגיש את אפיסת כוחותיו. זה עוזר לנו להתקדם. בעצם, למקובלים מהעבר היו תקופות הרבה יותר קשות, כשהם לא ראו שום שינויים בעולם ושום תוצאות מהעבודה שלהם. ואילו אנחנו זכינו בהזדמנות מיוחדת כזאת.
זוג שאין לו ילדים סובל נורא. לפעמים נוצר קשר כל כך צפוף בין בני הזוג, שהם מחליטים שיחיו זה למען זה. אבל למעשה, רק ילדים הופכים את הזוג למשפחה.
לכן, אם אנחנו נדאג לעולם, אז אנחנו נהפוך להיות כאילו הורים שיש להם תינוק משותף וזה יחזק אותנו. זה יביא לנו הצלחה בכל מה שאנחנו משתוקקים אליו.
לשם כך אנחנו צריכים ללמוד, לשכלל את השיטה. כל אחד חייב להפוך למרצה, למורה, למארגן וכך אנחנו נתקדם. אם אנחנו לא נדאג לבני האדם, אז אין לנו שום סיכוי להתקדמות. הבורא לא זקוק להתקדמות האישית שלנו בפני עצמה, הוא זקוק דווקא לשבעה מיליארד רצונות ולכן אנחנו צריכים לעבוד למענם.
מתוך שיעור על מאמר מספר "שמעתי", מאמריקה, 21.06.2012
ידיעות קודמות בנושא:
במהירות שבה העולם נפתח
תקצור את היבול ותאכיל את הנזקקים
להצדיק את הפרוטקציה של הבורא
שלום לרב !
הבורא שולח מחשבות והן מתממשות לנגד עיניי..
מזה זמן רב אני מרגישה כמוך..הילדים..הבנים שלנו…חייבים להתבגר..להתאחד..לעבור מחסום ולהזרים הבורא לעולם..
אתה נמצא בסיטואציה שאני כאם..נמצאת וחושבת עליה..מאז שבניי הגשמיים..מתחילים לעזוב את הקן…ואני מתגעגעת ועדיין כואבת את ה"פרידה"כמה קשה לאם להשלים עם העובדה שהבן התבגר וחייב להתמודד בעצמו..הרגשתך..הרגשתי..כל כך מבינה אותך..יחד עם זאת..בכל פעם שאתה נמצא בחו'ל..אני מרגישה את האיחוד חזק יותר ויותר..אנו ממוקדים יותר במטרה..ומצפים לראותך מהגלות..הגעגועים עצומיים
מחזקת אותך..כל החלטה..מהבורא היא..