התורה נקראת "קו אמצעי"

קטע מעובד מתוך, שלבי הסולם, הרב"ש, 1989/90, מאמר 19, "תורה נקראת קו אמצעי":

האדם צריך להאמין, ש"אין עוד מלבדו", שהכול עושה הבורא. לפני כל פעולה צריך לזכור, שרק הבחירה ניתנה לאדם בתור "אם אין אני לי מי לי?". כלומר, הכול תלוי בבחירה של האדם. אבל לאחר המעשה צריך להגיע למסקנה, שהכול כפוף להנהגה העליונה ואין האדם עושה שום דבר בעצמו.

וצריך להאמין, שהבורא נותן לנו רצון והשתוקקות לעשות מעשים טובים. וכל עוד האדם אינו ראוי, אסור שהוא ירגיש שהבורא מחייב אותו לעשות מעשים טובים. לכן הבורא מסתיר את עצמו בלבוש של כוונה "לא לשמה".

במילים אחרות, הבורא מסתיר את עצמו בלבוש של החברים.

אם האדם אינו רוצה לקום לפנות בוקר לשיעור, אז הבורא מסתיר את עצמו בלבוש של החברים, והאדם קם מהמיטה, למרות העייפות, מפני שעולה בראשו מחשבה על כך שכולם ייראו את הכישלון ואת המעידה שלו. באופן כזה, המצווה של הבורא לא מקנה לו כוחות כדי לקום. לכן הבורא לא מחייב אותו, והוא היה נשאר לשכב במיטה, אבל החברים מחייבים אותו.

וכך בכל המצבים: אין בכוחו של האדם להתחזק ולעשות מעשים טובים אם הבורא מחייב אותו לזה. אבל אם אנשים אחרים מחייבים אותו, אז יש לו כוחות והוא פועל בכוונה של "לא לשמה".

וצריך להאמין ש"אין עוד מלבדו", כלומר, שזה הבורא מחייב אותו לעשות מעשים טובים. אבל מפני שהוא עדיין לא ראוי לדעת שהבורא מחייב אותו, לכן הבורא מתלבש בסביבה ומנהל אותו דרך ה"אחוריים".

לכן, לאחר כל פעולה שהסביבה חייבה אותו לעשותה, האדם חייב להגיע למסקנה שזה הבורא סידר לו את כל זה, רק שהוא התלבש בלבוש שיש לו חשיבות עבור האדם. לכן עכשיו האדם מודה לבורא, על כך שהוא מהווה סיבה ובאמצעות הלבוש הזה נתן לו רצון לעשות מעשה טוב.

ידיעות קודמות בנושא:
גילוי מהיר של שקר, מוביל לאמת
הבורא נסתר, אך הקבוצה מגולה
מאחורי פניהם של האנשים מסתתר הבורא…