התוספת החסרה, במתנה מהעליון

קיים חוק של ערך הפוך בין האור והכלי (הרצון): תחילה מתמלא הכלי הגבוה ביותר, אבל נכנס בו האור הנמוך והחלש ביותר. כלומר האור נכנס לתוך הכלי בהדרגה, ויורד מדרגה אחר מדרגה: החל מאור הנפש ועד לאור היחידה. ובכלים – להיפך, תחילה מתמלא הכתר, אחר כך חכמה, וכן הלאה.

תחילה אור הנפש ממלא את הכלי דכתר. אחר כך לכתר מגיע אור הרוח וכביכול דוחף משם החוצה את אור הנפש, ואור הנפש עובר לכלי החכמה. וכך, כל פעם הכלים שלנו משתכללים יותר ומקבלים אור גבוה יותר.

קיימים בי חמישה כלים (חמש דרגות של רצון): כתר, חכמה, בינה, זעיר אנפין ומלכות. בפעם הראשונה, כלי דכתר מקבל את אור הנפש ומתחיל להשתכלל. אחר כך, האור צריך כביכול לעבור לכלי הבא, כלומר הכלי הראשון (כתר) גדֵל ומוליד את הדרגה הבאה: במקום כתר דכתר, חכמה דכתר. ומהכלי החדש הזה "חכמה דכתר" נולד הכלי "כתר דחכמה" ולשָם עובר האור.

וכדי שייוולד כלי של בינה, הכלים כתר וחכמה צריכים להשתכלל ולקבל מסכים גדולים, בהתאם לאור שלהם. ואז אור הנפש עובר לבינה, אור הרוח לחכמה, ולתוך הכתר מגיע כבר אור הנשמה. וכך בכל פעם כל כלי מוליד את המצבים החדשים והמתקדמים יותר, בדומה לאופן שבו טיפת זרע מתחילה להתרבות יותר ויותר, בכל תא שלה.

משמע, שכל שינוי קטן ביותר במערכת אינטגרלית כזאת מוליד שינויים בכל המערכת. היא כולה חייבת להשתנות! תארו לעצמכם כיצד אדם קטן מבצע שינוי קטנטן במקום שלו, וכתוצאה מכך מזמין שינוי גדול מאוד: גילוי של האור בכל המערכת.

אבל אם מסתכלים על השרטוט הזה, נשאלת השאלה: איך מלכות תקבל אור גדול, אם אחריה אין יותר כלים, ואין לאן להעביר אותו? האם היא תזכה בסופו של דבר לאור היחידה, או שהרצונות הנמוכים ביותר לעולם לא יוכלו להיפגש עם האור הגבוה, ויישארו רק עם אור הנפש?

– בינתיים אין למלכות נחיצות לאור כל כך גדול, עד לגמר התיקון. ובגמר התיקון, בזכות הפעולה המסיימת, שנקראת "זיווג רב פעלים ומקבציאל", שמחברת את כל הרצונות, אנחנו מקבלים, במקום הסכום שלהם, אינטגרל מאפס ועד אין-סוף!

כלומר, במקום חיבור פשוט של רצונות נפרדים, יוצא אינטגרל רציף ומושלם. איננו יודעים לעשות את זה עכשיו. אפילו במתמטיקה, כשאנחנו מחשבים אינטגרל, אנחנו למעשה מחשבים את הסכום. ואת האינטגרל האמיתי איננו יכולים להשיג, כי הוא מסמל חיבור אינסופי, ואיננו מסוגלים לזה.

בזיווג הסופי "רב פעלים ומקבציאל" אנחנו מגיעים לפעולה הזאת, אך היא כבר מגיעה לא על חשבוננו. אנחנו רק מזמינים אותה, ואז מה"ריבוע" אנחנו מגיעים ל"עיגול".

את זה כבר עושה העליון, ואנחנו איננו יכולים לעשות את זה בעצמנו. לא משנה כמה נשאף לעיגול, אנחנו רק נתקרב אליו יותר ויותר לפי ה"ריבוע", בכל החישובים ה"ישרים" שלנו. אם אנחנו רוצים למצוא במערכת הזאת את נקודת האיזון בין כל האלמנטים, אנחנו יכולים להעריך אותה רק בקירוב. כל החישובים שלנו הם יחסיים עד ל"תוספת האינסופית הקטנה" לאינטגרל (… + C), שאותה איננו יכולים לקחת בחשבון.

מתוך שיעור על ספרו של בעל הסולם "תלמוד עשר הספירות", 08.09.2011
ידיעות קודמות בנושא:
ערך הפוך, שהוא גם מאוד ישר
לרוץ, לקבל תנופה, ולקפוץ
חוק היקום של ערך הפוך