השלמות היא בחיבור של השכל והרגש

העבודה עם האור והמסך (זיווג דהכאה) היא כזאת פעולה, שבה האדם עורך חשבון מדויק על כל ההתפעלויות וההתרשמויות שלו, על כל הרגשות שלו, על האהבה והשנאה, ומחליט כיצד להשתמש בכל זה. הוא מצמצם את הרגשות שלו, אך במקביל לכך, הוא גם מפתח אותם. כמו שנאמר: "כל הגדול מחברו, יצרו גדול ממנו", כלומר ההרגשה שלו יותר חזקה.

הוא גדול בדרגה שלו, שבה הוא מסוגל לאזן את קו ימין וקו שמאל, את השכל והרגש, ולחבר אותם בקו האמצעי, כשהוא מביא אותם להשפעה.

ולכן קיימים שני מצבים בעבודה הרוחנית: אהבה ויראה, שמתחברים בה ביחד. אהבה פירושה, שלאדם נפתחת ההזדמנות להידבק לעליון וכתוצאה מכך להבין ולהרגיש את כל דרכי הבורא. העיקר כאן זה להבין!

ועד אז הוא עובד. הוא עולה מעל לרגשות שלו, עובד עם השכל, וכל הזמן רוכש את השכל של העליון. וכך הוא הולך בכל פעם בשני קווים, כאילו הוא צועד על שתי רגליים.

בעולם שלנו, השכל והרגש תמיד מנוגדים זה לזה ומחייבים אותנו לעשות טעויות. אך בעולם הרוחני, הם דווקא עוזרים לנו ומתחברים יחד, למען מטרה אחת, ובזכות זה, האדם הופך להיות שלם.

מתוך שיעור על מאמר של בעל הסולם מהספר "שמעתי", 08.08.2011
ידיעות קודמות בנושא:
עד אלו מימדים פרעה יצטרך לגדול?
החשבון בלב המתוקן
מכה בתענוגים