קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: אתה פיענחת את צופן התורה. אינני יודע כמה אנשים מבינים זאת, אבל אני בטוח שחלק מהם נמצאים בין תלמידיך … למה אינך משכתב את ספר התורה מתחילתו ועד סופו בשפת הקבלה, שיישאר בפורמט דומה אבל מובן יותר למי שמכיר את שפת הקבלה? האם יש איסור לעשות זאת? מי הצפין את כל המידע הזה בתורה? הבורא או המקובל הגדול משה רבנו?
תשובה: השגת העליון לעולם לא תהיה דבר פשוט וקל, הרי הוא מנוגד לנו בתכונותיו ואנו משיגים אותו רק במידת ההשתוות אליו. לכן תמיד תישאר לנו עבודה. חוץ מזה, למה לי לקבץ לכם את מה שניתן למצוא בשיעורים רבים – חפשו בעצמכם! בזה העבודה והשכר שלכם!
דרך אגב, בימים אלה אני מצטלם לסדרת טלוויזיה המבוססת על פרשות השבוע. בקרוב סדרה זו תוצג בערוץ הטלוויזיה המקומי, וגם באתר האינטרנט שלנו.
אביב מעיין – (13:49 ,27.07.08)
לרב לייטמן שלום, אתה אומר שהקדוש ברוך הוא, הוא טוב ומיטיב.מאידך אתה אומר שהוא במנוחה מוחלטת. כיצד זה מסתדר האם אפשר להיות חסר תנועה ולהשפיע? השפעה זה מעשים הלא כן? ושאלה שנייה , האם גמר התיקון שלנו שהוא לדמות לבורא ולהנות אותו זה אומר שהקדוש ברוך הוא "ילמד לקבל?" ואולי אז תהיה בריאה חדשה?
מעין אביב,
מבחינת הכלים תנועה היא
השפעה (מחמת חסרון שבנו), מה שאם אם כן מבחינת האור
עץ חיים/ האר"י
דע, כי טרם שנאצלו הנאצלים ונבראו הנבראים,
היה
אור עליון פשוט ממלא את כל המציאות.
ולא היה שום מקום פנוי בבחינת אויר ריקני וחלל,
אלא הכל היה מלא
אור האין סוף הפשוט ההוא.
זהר שמות/ הסולם/ מאמר ברח דודי/ אות רלד – רלו
רלד) ר' חייא רבא וכו' : ר' חייא הגדול, היה הולך לבעלי המשנה ללמוד מהם. הלך אל ר' שמעון בן יוחאי, וראה מסך של אש שהיה פוסק בבית. ור"ש ותלמידיו היו מהמסך ולפנים. תמה ר' חייא, אמר, אשמע דבר מפיו מכאן מאחורי מסך האש.
רלה) שמע דהוה אמר וכו': שמע קול של אחד מן התלמידים של ר"ש, שהיה אומר, ע] ברח דודי ודמה לך לצבי או לעופר האילים. כל ההשתוקקות שהשתוקקו ישראל אל הקב"ה, הוא, כמו שאמר ר"ש, תאותם של ישראל, שיהיה הקב"ה לא הולך ולא מתרחק, אלא בורח כצבי או כעופר האילים.
ע] (שיר השירים ח)
רלו) מ"ט, אר"ש וכו': מהו הטעם, אמר ר"ש, אין חיה בעולם עושה כמו הצבי או עופר האילים, שבזמן שהוא בורח הולך מעט מעט ומחזיר את ראשו למקום שיצא ממנו. ולעולם תמיד, הוא מחזיר את ראשו לאחוריו. כך אמרו ישראל, רבונו של עולם, אם אנו גורמים שתסתלק מבינינו, יהי רצון שתברח כמו הצבי או כמו עופר האילים שהוא בורח, ומחזיר את ראשו למקום שעזב אותו, דהיינו למקום שהיה בו מקודם ועזבו וברח משם. זה שכתוב, פ] ואף גם זאת וגו' ולא געלתים לכלותם. דבר אחר. הצבי כשהוא ישן הוא ישן בעין אחת, והאחרת הוא נעור. כך אמרו ישראל אל הקב"ה, עשה כמו הצבי, כי הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל.
פ] (ויקרא כו)
באהבה רבה לשיעור בוקר
ויש לומר מטעם האור, והבן.
שמעתי/רבש/מאמר י:מהו, ברח דודי, בעבודה
יש לדעת, כי בזמן שהאדם מתחיל ללכת בדרך, שרוצה להגיע לעשות הכל לשם שמים, הוא בא למצבים של עליות וירידות. ויש לפעמים, שהאדם בא לידי ירידה כלכך גדולה, שיש לו מחשבות לברוח מתו"מ. כלומר, שבא לו מחשבות, שאין חפץ להיות ברשות הקדושה.
אז האדם צריך להאמין, שהדבר הוא להיפך. היינו, שהקדושה בורחת ממנו. והטעם הוא, כי בזמן שהאדם רוצה לפגום בקדושה, אז הקדושה מתקדמת ובורחת מקודם ממנו. ואם האדם מאמין בזה, ושהוא מתגבר בזמן הבריחה, אז מה"ברח" נעשה "ברך", כמ"ש "ברך ה חילו ופועל ידיו תרצה".
לאתי באהבה