השוויון הבלתי נסבל הזה

שאלה: האנשים שדורשים צדק חברתי רוצים לקבל תשובה מייד. מה אנחנו יכולים לומר להם?

תשובתי: אי אפשר להנהיג בחברה שוויון וחלוקה צודקת שיספקו את כולם, אם לא נבנה תחילה את החברה הזאת כמשפחה.

כולנו שונים, לכל אחד יש צרכים משלו, ולכל אחד מגיעה המידה שלו, ששונה מהאחרים. אז איך אפשר במקרה כזה לרַצות את כולם?

אפשר לעשות את זה רק בתנאי שמחברים את כולנו קשרי אהבה, שמשלימים לי את החוסר מכך שלמישהו יש יותר. האדם תולש משהו מעצמו ונותן לאחר. למשל, מוותר על המנה שלו למען הבן שלו. זה שונה לגמרי מלהזמין לבן שלו מנה נוספת. יותר נעים לך לוותר על האוכל שלך מאשר פשוט לתת לו משהו. כי את "החלק הזה של העוגה" אתה משלים על ידי האהבה, שגורמת תענוג ממדרגה אחרת לגמרי, עליונה יותר, מופשטת יותר.

לכן, השוויון והחלוקה הצודקת יכולים להיות יחסיים, בהתאם לשינוי שעובר על בני האדם. כדי ללמוד לחיות "כמו במשפחה", אנחנו צריכים לבנות בינינו יחסים הדדיים נכונים, ולשם כך יש צורך בחינוך אינטגרלי של החברה.

צריך להסביר את זה לאנשים בכל האמצעים, בעזרת קליפים, שירים, דרמות… אפשר להראות איך האדם מבין את זה מתוך ניסיונו המר. נניח, הוא רוצה שלכולם יהיה טוב, ובתגובה לכך כולם יורקים עליו: הוא מחלק לכולם קוטג', ולאחר מכן הוא רואה בפינת הרחוב את כל הקוטג'ים זרוקים. אז הוא נותן לכל אחד אלף דולר. יש כאלה שמנצלים את העודף שנותר להם וקונים בו אלכוהול וסמים, ולאחרים המתנה הזאת לא מספיקה כדי לגמור את החודש, והם באים אליו בטענות…

האם אני יכול להשפיע על כולם באותה הצורה? אפילו אם יש לי אוצרות בלתי נדלים, שמהם אני מחלק ביד רחבה מתנות לכולם. בסופו של דבר, כולם יסתכסכו ויכו זה את זה. האדם לא יכול לסבול מצב שבו יש לו כמו כולם. הוא חייב שהאחרים יהיו במשהו פחותים ממנו. תחלק מתנות בשווה לשני אנשים, והם יאכלו זה את זה, מפני שהם לא יוכלו לסבול את השוויון הזה. השוויון מונע מאיתנו את הרגשת החיים. אנחנו חיים רק מתוך הניגודיות, מתוך העליונות שלנו זה על זה. אני מוכן לקבל חצי משכורת אם אתה תקבל פחות ממני. זה עדיף בשבילי מאשר לקבל משכורת פי 10, כאשר אתה מקבל פי 20. אני לא יכול לסבול את זה.

הכול יחסי. אז האם נגיע מתישהו לשוויון? מה זה בכלל הצדק החברתי הזה? איך למדוד אותו? הרי כמה שלא תיתן לאנשים, הם בכל זאת יישארו לא מרוצים. ואת זה אנחנו צריכים להסביר, אם לא בבת אחת, אז לפחות בהדרגה, צעד אחר צעד, עד שהאדם יבין שפשוט אי אפשר ליצור בינינו שוויון מלאכותי.

ואז הוא ישאל: אז מה לעשות? והתשובה תהיה פשוטה: שוויון אמיתי צריך להסב לנו תענוג, ורק האהבה תעזור לנו כאן, רק הערבות ההדדית. אחרת האנושות תשקע בכל פעם בצרות חדשות. צריך לפחות להשתוקק לזה, להבין שזה הכרחי. וזאת מטרת ההפצה שלנו.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", 18.01.2012

ידיעות קודמות בנושא:
רוצים צדק חברתי!
איך להשיג צדק חברתי
דוגמא לעולם כולו