קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
כשבעל הסולם מסביר לנו את הכתוב בספר הזוהר במונחים של חכמת הקבלה, הוא מעוניין להעניק לנו הסבר שיפתח את נשמתנו, הרגשתנו ולא את שׂכלנו.
זו הבעיה, כי שׂפת הקבלה היא מאוד מדויקת, הגיונית ומדעית, קיימת סכנה שהאדם ייסחף אחריה. במיוחד בזמנינו כשהאגואיזם מפותח ברמה גבוהה, וההתפתחות שלו עוברת דרך השׂכל. לאדם המודרני ישנה נטייה לחפש הסבר מדעי בשׂכל הגשמי, במקום הרגשת העליון ברצונות מתוקנים.
יוצא שכאשר האדם מקבל הסבר, הוא נשאב לתוך קליפה. אם הוא יקבל הכול בצורה שׂכלית וטהורה ויתחיל לתת הסברים למתרחש, מבלי לקשור זאת עם תיקון הרגשות שלו, הוא לא ישתוקק להשגה רוחנית, ויסתפק בהסברים ברמת השׂכל הגשמי, וזה יעצור אותו מלהתפתח לרוחניות. חוץ מזה, הוא יבלבל את אותם האנשים שלא הבינו שמאחורי מילותיו היפות אין שום השגה רוחנית, אלא רק ידע עיוני.
לכן המורה שלי, הרב"ש, ניהל את שיעוריו כך שהתלמידים יצאו מבולבלים וללא הבנה כלשהי, הם לא השתוקקו לרכישת ידע בלבד, אלא ציפו: מתי כבר יוכלו להרגיש את החומר הנקרא!!!
ישנה גם גישה אחרת ללימוד חכמת הקבלה, בה התלמיד שמח לאחר השיעור, על שרכש עוד אי אילו ידיעות והצליח לקשור הכול בצורה יפה לתמונת עולם אחת.
אלה הן שתי גישות שונות לחלוטין. אבל החיים יסדרו הכול במקום: המשבר העולמי, הייסורים, הצרות, התפתחות האגואיזם, כל אלו יביאו לסופה של ההתעניינות המרובה שלנו במדע וידע. בני האדם יהיו חכמים יותר, כי הרי איזו תועלת יש לי במידע עיוני שאינו מביא פתרון לצרותיי? עליי לגלות את הרוחניות ולהרגיש אותה, ולא לבנות תיאוריות מהמסופר בספרים.
כאשר השׂכל גדל על בסיס הרגש כפועל יוצא מהשׂגה – זה הגילוי האמיתי של הטבע, של הבורא. אבל אם הוא עדיין גדל על בסיס השגה ריאלית, אז זה נקרא: "חכמתו מרובה ממעשׂיו", וזה עוצר את האדם בהתפתחותו הרוחנית. הוא יישאר במצב שהוא יתחכם בחשכה גמורה, מבלי להרגיש על מה הוא מדבר.
לכן אני רוצה להזהיר כל אחד מלהיסחף אחר פירושים מפולפלים, אלא להשתוקק ולשאוף רק לתיקון עצמי, להשגת הגילוי האמיתי.
מתוך שיעור על הקדמה לספר הזוהר, 01.03.2010
רשומות קודמות בנושא:
פותחים את עצמנו להשפעת האור
הכוח המניע של האור
שלט לניהול ההתפתחות הרוחנית
