דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / הרצון לבורא = סכום הרצונות המשותפים

הרצון לבורא = סכום הרצונות המשותפים

שאלה: מהו התפקיד של הקבוצה בעיצוב הרצון שיכול לגלות את המשכן?

תשובתי: באדם לא קיימים רצונות המכוונים לבורא! אינני יכול להשתוקק לבורא באופן עצמאי, זה לא ייתכן! הבורא נמצא בין הנשמות הפרטיות, בין הרצונות הפרטיים של החברה, "בתוך עמי אנוכי יושבת", אלה לא סתם מילים יפות. הבורא הוא רשת הקשר בינינו, ובה אני צריך לחפש אותו.

אם אני מחפש את הרצון שעליי לתקן, אני צריך לפנות אליך, לראות עד כמה אני שונא אותך, עד כמה אני נדחה ממך, עד כמה אינך חשוב בעיניי. רק אז אני מגלה את הרע, את הרצון הרע, הדחייה ממך. אני רואה את השבירה: נשמות שהקשר ביניהן הרוס.

אם אני מגלה את זה בעזרת מורה, ספרים וסביבה, אם אני מצטער על כך שאינני מחובר עם האחרים, "כאיש אחד בלב אחד", בערבות ובאיחוד שלם – הצער הזה נקרא מ"ן (מי נוקבין), תפילה, בקשה. אני מבקש את כוח הבינה, ההשפעה, האיחוד, ואז המ"ן עולה למלכות, וממלכות דרך זעיר אנפין לבינה ולעולם אין סוף.

לא ייתכן שאתקן משהו ואקריב משהו מעצמי, אם זה אינו מכוון לזולת, לסביבה שבה אני נמצא. בה מתבצע המימוש, בה נמצא מקום העבודה שלנו.

לכן כל התיאורים המדויקים של מבנה המשכן, קודש הקודשים, המנורה, השולחן, המיקום שלהם, הצורה שלהם, הגובה והרוחב שלהם – כל זה מצביע על הכלי המשותף שלנו, שנקרא נשמה. וחוץ מהכלי הזה לא קיים יותר שום דבר! הנשמה היא סכום הרצונות שלנו. הציור הנכון של הרצונות האלה, הנשמות הפרטיות, נקרא "חצר", "משכן" ו"אוהל מועד". כל זה משותף עבור כולנו וקיים בינינו, בתוכנו.

שאלה: האם הצורות של המשכן משתנות בהתאם לדרגה שבה נמצאת הנשמה? האם אנשים שונים בקבוצה ייראו את הצורות השונות שלו?

תשובתי: הם ייראו אותו פחות או יותר בבירור, בדרגת רזולוציה שונה. זה דומה להבדל שבין להסתכל על תמונה עם משקפיים או בלעדיהם. כל אחד יראה קצת שונה, בהתאם לדרגה שלו, לצורה שלו ולייחודיות של הנשמה שלו, אך יחד עם זאת כולם רואים את אותו הדבר, ויכולים לדבר על אותו הדבר.

מתוך תוכנית הטלוויזיה "פרשת השבוע", 04.02.2011

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest