דף הבית / חינוך, ילדים / הרעל לא תמיד מרעיל

הרעל לא תמיד מרעיל

laitman_2009-08-04_9975.jpg

שאלה: נניח שאספנו אנשים בקבוצה ואנחנו מלמדים אותם את החינוך האינטגרלי. ישנם מקרים שבהם מספר אנשים רוצים להתבטא בו זמנית, אבל אני קוטע את כולם, מפני שאני רוצה שכולם ישמעו אותי. הפעולה הזאת היא אגואיסטית, מפני שאני מכריח אותם לשמוע אותי. כיצד להפוך אותה לאלטרואיסטית?

תשובתי: לפעולה בפני עצמה אין משמעות. מה שחשוב הוא ליצור את הקשר הנכון בין בני האדם! ואז ממילא הם יפעלו נכון, בהדדיות, וכל פעולה של כל אחד תתקבל כרצויה. זה מה שנוצר בתהליך החינוך.

בהתחלה יש לעבור על כל הנושאים הנלמדים בקורס: מי אנחנו, מה אנחנו, היכן חופש הבחירה שלנו, והשפעת הסביבה. לאחר שהאדם מקבל ידיעות מסוימות, מתחילה העבודה הפרקטית.

שאלה: כאשר שני בני אדם פועלים ביניהם, האם אפשר להראות שכאשר אחד מהם משתמש באגו שלו הוא פועל בצורה אינטגרלית ואילו האחר פועל בצורה אגואיסטית?

תשובתי: זה תלוי במצבם הפנימי.

תסתכל מהצד, למשל, על מנתח. "הוא חותך את האדם! מה תגידו על זה?". תַראו תמונה שכזאת למישהו לא מהעולם שלנו, שאינו מבין את הפעולות הללו, והוא מייד יעצור אותו או יהרוג אותו. ואילו אנחנו משלמים על כך סכומים עצומים.

כל תרופה היא רעל, אבל אם נוטלים אותה בצורה נכונה היא הופכת לתרופה. הסמל של הרפואה הוא נחש שמכיש! כלומר, אפילו בתת הכרה, האדם מבין ורואה מתוך הטבע, שלכל דבר שלילי יש את הצד החיובי שלו, וזה תלוי רק בנו. לכן, מבט מצידו של אדם שאינו בשל עדיין, לא יוכל להסביר דבר.

אני חושב שהבעיה של הפסיכולוגיה המודרנית היא בכך שבראש ובראשונה היא צריכה להוסיף את החינוך. הפסיכולוג צריך לחנך את המטופלים שלו. אבל אין לו זמן לזה והוא מסתפק במספר עצות. ודאי שבמידה מסוימת הם גורמים לתיקון מסוים, אבל לא לשינויים מהותיים.

מתוך שיחה מס' 7 על החינוך האינטגרלי, 14.12.2011

ידיעות קודמות בנושא:
אסור לדחות יותר!
נעים לעשות טוב!
ניסוי עדין

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest