קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: כיצד באופן מעשי צריך להתרחש הדיון ב"שולחן העגול", שבעזרתו אנו רוצים לרפא את הבעיות של החברה שלנו ולשם כך מבררים מהי עבורנו ערבות הדדית, חיבור, אהבת אחים?
תשובה: אנחנו חייבים להתעלות מעל לכל הבעיות והצרות, מעל הפירוד, ולדון רק על איך להגיע לערבות. צריך להתעלות מעל כל האגואיזם וכל הכיבים שהוא יוצר בינינו.
אחרת אנחנו לעולם לא נצא ממנו. חייבים לעזוב אותו, להפסיק לדון על המחלות ולהתחיל לדבר על המצב הבריא! בכך אנחנו נעורר את הכוחות החיוביים שירפאו אותנו. ואם אנחנו כל הזמן נשארים בתוך הבעיות שלנו, אנחנו רק מפתחים אותן עוד יותר ומחריפים את מחלת הגוף. לכן אני מציע לנו לשבת קרוב יותר אחד אל השני סביב "שולחנות עגולים" ולדבר על המצבים הטובים, כאילו אנחנו מחוברים ביחד, וכיצד מתוך האחדות הזאת היינו פותרים את כל הבעיות הרגילות היומיומיות שלנו. לא כדאי לדבר על המלחמה והאיום האירני, כאילו כל זה רחוק מאיתנו. בואו נדבר על הבעיות הסמוכות אלינו – אבל נסתכל עליהן רק מנקודת החיבור.
אנחנו נוגעים בבעיות כדי להבין את עיקרון החיבור. קודם כל אנחנו תופסים אותו, ואז אנו יכולים קצת לפתוח איזושהי בעיה ולראות כיצד ניתן לפתור אותה, איך לחשוף את המחלה הזאת ולרפא אותה בעזרת החיבור בינינו. הרי המחלה עצמה נגרמה על ידי חוסר החיבור בינינו, שזה הליקוי בתפקודה של החברה.
קודם כל, צריך להתחיל לדבר לא על המחלה, אלא על איך להגיע לערבות הדדית, כדי להבין אותה במידה מסוימת ולהתחיל להרגיש מה זה חיבור. בשלב הראשון אנחנו דנים רק על המושג חיבור, ערבות, התכללות הדדית, מה זה אומר להיות "כאיש אחד בלב אחד", כל העם כמשפחה אחת, מה זה "אהבת אחים". אנחנו מדברים רק על הדברים החיובים, על מה שמחמם ומקרב אותנו.
ואחרי שהגענו לכזאת אחדות והתחלנו להרגיש בינינו את הכוח של משפחה אחת, אחדות, קשר, אכפתיות, עכשיו אנחנו יכולים להסתכל על הבעיות שלנו ולנסות לפתור אותן. נעשה כזה תרגיל וננסה להתעלות על פני ההבדלים בחברה, על החלוקה הלא הוגנת שאינה מספיקה לכל בני החברה, על הבזבוז הרשלני של המשאבים בכל המערכות.
בואו נחשוב ביחד איך לעזור אחד לשני, איך לבנות מחסנים משותפים, לתרום למי שבאמת זקוק לזה. בואו נבדוק שהערבות היא המפתח לפתרון הבעיות. ובכך אנחנו מחזקים את הערבות שלנו, מגבירים את הרגשת החיים בגוף הכללי שלנו.
כלומר, אנחנו בוחרים בבעיה מסוימת ומתגברים עליה באמצעות החיבור שלנו, כאשר אנחנו מגיעים להסכמה כללית כלפי איזושהי דרך לפתור אותה. בכך אנחנו מחזקים את מושג הערבות, את כוח החיים שקיים בחברה. כאילו אנחנו הצלחנו להבריא את גוף האדם ולגרום ללב ולריאות שלו לעבוד בהרמוניה גדולה יותר מאי פעם.
עכשיו אנחנו יכולים לבחור בבעיה אחרת ולהתחיל לדון בה, כגון חינוך ילדים: איך לפתור אותה באור הערבות שלנו, החיבור בינינו. כך שעיקרון הערבות ישרה גם בחינוך הילדים, שיהפוך לחלק אינטגרלי של החברה שלנו ויתחבר בצורה הרמונית עם כל החלקים שלה.
בצורה כזאת, הכוח הכללי של הערבות ככוח החיים של החברה יגדלו, ואנחנו פתרנו אחת מהבעיות שלנו. כך אנחנו בהדרגה מרפאים את הגוף שלנו מכל הבעיות.
ידיעות קודמות בנושא:
המגן והחרב של הערבות
לנטרל את האיום
גורלו של עם נקבע מסביב ל"שולחן עגול"
