דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / הרגש הוא כל העניין

הרגש הוא כל העניין

למעשה, אין לנו מה ללמוד יותר, חוץ ממושג הערבות. כל החיים שלנו וכל מה שיעזור לנו בדרך אל החיים האחרים, אל הקיום האחר – הכול מושג בכלי שנקרא "ערבות".

הבורא ברא אותנו עם רצון לקבל אגואיסטי. לרצון הזה יש הרגשה עצמית, ולכן בסופו של דבר אנחנו כלי הרגשה.

לפני שהגעתי לרב"ש, למדתי במשך מספר שנים את המקורות הקבליים בשיטות הרגילות, השכלתניות, וניסיתי להבין את החומר על ידי השכל, כפי שזה נהוג במדעים אחרים. הרי גם חכמת הקבלה היא מדע. אבל הרב"ש אמר לי שכאן כל העניין הוא ברגש.

עבורי "רגש" היה משהו חסר חשיבות: היום אני מרגיש כך ומחר אחרת. אני יכול לשתות כוס יין ואז החיים יהיו עליזים יותר, ואני יכול לשמוע ממישהו בשורה עצובה, ואהיה עצוב בעצמי. הרגש הוא לא דבר אמיתי, הוא נתון לשינויים, הוא תלוי בסביבה, בשמועות ובגורמים רבים אחרים.

המשכתי ללמוד אצל הרב"ש, ושמרתי על הגישה המדעית: השתמשתי בשכל, אבל על פני הרגש. חכמת הקבלה חוקרת את האור, את הטוב והעונג, את המנוחה והתנועה, את ההתגברות, ההתקרבות וההתרחקות… וכל זה אומר לנו על מה שמתרחש בתוך הרצון. אמנם העבודה שלנו מכוילת לפי פרמטרים שונים, אבל כל זה רק כדי לתפוס ולהרגיש משהו בתוך הרצון. כל ההתפתחות שלנו היא בעלת אופי רגשי ונקבעת רק לפי המידה שבה אנחנו חודרים לתוך ההרגשה שלנו.

ודאי שהרגש מלווה בשכל, כי אנחנו הרי צריכים לפתח את עצמנו מבחינה שכלית, הכרתית. כשאנחנו מרגישים משהו, אנחנו צריכים לדעת למדוד את ההרגשה הזאת, לתת לעצמנו דין וחשבון: מהי התפיסה הזאת, כיצד היא מצטיירת לנו, האם היא חיצונית או פנימית, האם היא דמיונית ואיך אפשר לבדוק את זה, איך לעבור מהערכים והסטנדרטים הנוכחיים לערכים אחרים, אמיתיים יותר.

אני צריך להשוות בצורה אובייקטיבית את האחד עם השני, מחוץ להרגשות הסובייקטיביים וההבנה הנוכחית שלי, מה שנקרא "למעלה מהדעת". אני מתחיל לתפוס שה"דעת" היא כלי עבור הרגש, שמלא באור חסדים ואור חכמה. כשאור החכמה ממלא את הכלים שלי, את ההרגשות שלי, הוא נותן לי את העובדות, ואור האמונה מאפשר לי להרחיב את העובדות שבי. אבל כך או אחרת, הן נקלטות בתוך הרגש.

אם האדם חודר קצת יותר עמוק לתוך מהות תפיסת העולם שלו, הוא מבין שהכול תלוי רק בהרגשה. אנחנו מהווים מערכות אנלוגיות ולא דיגיטליות. כששירתי בצבא גליתי להפתעתי שבמטוסי F15 הפאנל של המכשירים מלא במחוגים, על אף שבציוד שעל הקרקע השתמשו בלוח דיגיטלי. המומחים מבינים שהאדם הוא מערכת אנלוגית. הוא יכול לזהות במהירות מצבים, אבל לא ספרות. כשהוא מעיף מבט על "לוח השעונים" הוא קולט מייד את התמונה הכללית שלהם. את הערכים המספריים הוא צריך לתרגם בתוכו להרגשה כלשהי, בעוד שהמחוג על הסקאלה מקנה לו אוטומטית את ההרגשה הזאת.

אם כן, אנחנו יצורים רגשיים, וכל החיים שלנו בנויים על רגש. אפילו אם אנחנו מודדים אותם בכסף, בעוצמה, בשליטה, אך בסופו של דבר, כל זה רק כדי להגיע למסקנה הנכונה: אנחנו צריכים לפתח את הכלים האמיתיים שלנו, כלי ההרגשה.

הפוליטיקאים, הביורוקרטים, הטכנוקרטים, בעלי הגישה המדעית הרציונלית, ה"ספרתית" נראים לנו מכובדים למדיי. כאילו לא ראוי להם לפתח רגשות. אך למעשה, הטכנוקרטים הם מוגבלים מאוד. הם עדיים לא עברו מהחישובים האישיים הפשוטים שלהם, כמו "שתיים כפול שתיים", אל המהות של החישובים. על ידי זה שיחוו עוד כמה משברים קטנים, הם יבינו את מה שפספסו. כך גם גדלים הילדים. אבל רצוי, באופן כללי, שהשכל והרגש יתפתחו באדם בצורה הדדית, הרמונית.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "הערבות", 20.11.2011

ידיעות קודמות בנושא:
לקפוץ מתוך העור
תלמד להבין בלב
שׂכל זה הערכת הרגש

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest