דף הבית / קבלה ומדע / מציאות מדומה / הראי של רצונותינו

הראי של רצונותינו

מיכאל לייטמן

שאלה: מדוע כשאנחנו מסתכלים בראי, אנחנו יודעים שאנחנו לא יכולים ליצור קשר עם הדמות שניצבת מולנו. אבל כשאנחנו מסתכלים על הסביבה, אנחנו רואים את עצמינו, את ההשתקפות של הרצון שלנו. מדוע זה כך?

תשובתי: בעל הסולם כתב שהרצון שלי נחלק לשני חלקים. חלק אחד אני מרגיש בתוכי ואת החלק השני כאילו שהוא מחוץ לי. זה נעשה בכוונה בצורה שקרית כדי שאת החלק שאני תופס כחיצוני, אני אתקן וארגיש כפנימי, עד שהכל יורגש בתוכי כרצון אחד ויחיד. את התיקון הזה אנחנו עושים בתוכנו רק כאשר אנחנו עולים בסולם המדרגות הרוחני. ועד שלא נגיע לגמר התיקון השלם, המציאות שאנחנו מרגישים כחיצונית, לא תשתנה.

אפילו המקובל הכי גדול, שעלה עד למדרגה האחרונה, ה-125, יתפוס את העולם החיצוני כמו שאתה תופס אותו, בדיוק כמוך! ואפילו שהוא יידע שאין הפרדה בין הפנימי לחיצוני, אבל בחושיו הגשמיים הוא יראה את המציאות באותו האופן שאתה רואה אותה!

עלינו להבין שבעולמינו אין מה לתקן. התיקון הוא רק בקשר בין הנשמות, שם הרצון שלנו הוא להתחבר ולהיות כאחד, ובתוכו אנחנו מגלים את הבורא.

מתוך שיעור על מבוא לספר הזוהר, 05.01.2010

רשומות קודמות בנושא:
למה לי כל התיאטרון הזה?
טעות אופטית

One comment

  1. שאול גבאי מפרדס חנה

    האם יהיה נכון לתאר את היכולת שלנו לראות מחוצה לנו כשברים של שלם המצוידים במסרטות בלתי נראות ושרואים את מה שהמסרטה מצלמת כשכל שבר רואה דרך המסרטה שלו את הרשימות המגיעות ממקור אחד וזה מסביר שהוא אחד ואין אחר מלבדו?

    שאול גבאי

    פרדס חנה

    נ.ב

    האם אפשר לתרגם את הזוהר לשפת ברייל למען העיורים

    תודה

    והרבה אהבה

    שאול

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest