קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: מתעוררים אצלי כל מיני מחשבות ורצונות, ואני מוצא את עצמי בכל מיני מצבים בחיים. אם אני יודע שהם כולם מגיעים מהבורא, כיצד עליי להגיב אליהם? כיצד דרכם אני יכול לחזק את הקשר עם הבורא?
תשובה: ראשית, אם אני התנתקתי מהבורא, אני חייב להצטער על זה. הרי, לא יכול להיות בעולם שלנו שום דבר גרוע יותר מניתוק הקשר איתו.
לכן, אני צריך להחזיק את עצמי "על הקו", ולא לשכוח שזה הבורא שבונה בשבילי את כל המציאות. הוא מצייר בדמיון שלי את "תמונת הקיום" הזאת, שמצטיירת בחמשת החושים: יש אני, העולם שבו אני קיים, ויש איזשהו כוח חיצוני שגורם לי את התחושה הזאת. ואז אני לא רוצה להסיט את מבטי מ"התמונה" הזאת עם שלושת המרכיבים: אני, העולם והבורא. במידה שאני מייחס את ההרגשה של עצמי ושל העולם בתוכי לבורא, באותה המידה אני נמצא בקשר איתו.
הקשר הזה בינתיים לא מגולה, לא ברור, אבל כבר מורגש בצורה פנימית. כדי לחזק אותו אני צריך קבוצה, לימוד, מורה – החלק המיוחד של המציאות שאני יכול להשתמש בו. כל שאר המציאות הפוכה מהבורא ומסתירה אותו ממני. היא רק מבלבלת אותי, אף שזה לטובתי. לעומת זאת, המורה, הקבוצה והלימוד עוזרים לי בדרך, אם אני מתייחס אליהם בצורה נכונה, לא מזלזל בהם, אלא מעריך ומכבד אותם. כאשר אני רוצה להתקרב אליהם, הם מתקרבים אליי, מוכנים לעזור לי ומשפיעים עליי חזק יותר. כך גם אני משתדל בכל רגע של חיי ללכת יחד עם הכוח העליון.
ותמונת המציאות היא המחיצה בינינו, עד שאני מגלה את פעילותה בכל דבר שקורה ביני לבין הכוח העליון. ואז כל העולם הופך לגשר שמקשר בינינו.
כאשר אני מסתכל על כל מה שקורה בי, במחשבות וברצונות, ועל מה שקורה בעולם החיצון, אני רוצה לראות מאחורי כל זה את מחשבת הבריאה – מדוע הבורא פועל בצורה כזאת? כמובן, הוא פועל לטובתי ועוזר לי לבנות את הקשר הנכון. ואני כל הזמן נמצא בהתפעלות, ומהבוקר ועד הערב עובר שורת תרגילים בלתי פוסקים.
במילים אחרות, אני צריך לשמור על הכיוון של ישראל, אורייתא, קב"ה. "ישראל", זה אני שמשתדל לגלות את הבורא ודווקא בגילוי הבורא רואה את המטרה שלי, ה"תורה" (אורייתא), זה כל העולם שאני צריך לחבר לכלי אחד, רצון אחד. בהדרגה אני מגלה בעולם את חלקי הכלי שלי שאני מתייחס אליהם כבר לא בשנאה, אלא באהבה או אמפטיה. הרי, אני יודע שמאחוריהם עומד הבורא, ולכן החלקים האלה מאבדים את האופי השלילי שלהם. עכשיו אני מסתכל עליהם כמו על הבורא שמפעיל אותם כדי לשנות את היחס שלי.
בצורה כזאת אני מתחיל לאהוב את הדברים הגרועים שבעולם, והם הופכים בשבילי לאמצעים להתקדמות הטובים ביותר. מדובר בשונאים, באירועים הכי מכוערים, במלחמות וכן הלאה. פתאום הם הופכים למצבים שמקרבים אותי לבורא, ודרכם, על רקע של איומים וכאב, אני מרגיש איך השליליות הופכת להרגשה טובה, נהדרת, לאהבה חלוטה מצד הבורא. הרע הופך לטוב.
במאמר "ההסתר והגילוי של הבורא", בעל הסולם מסביר את ההופכיות הזאת. ההסתר מוסיף לכל דבר מינוס, ואז כל דבר מזיק לי בעיניי, כל האנשים רעים, המשכורת לא מספיקה, המשפחה סובלת מחולי, וכן הלאה. ופתאום אני רואה תמונה הפוכה: כולם בריאים, המשכורת מספיקה, אין אויבים, אין אנשים רעים ומגעילים, וכולי.
הכול תלוי בגילוי של ההשגחה העליונה. לא צריך לתקן שום דבר בחיצוניות, המשימה היא רק אחת – לגלות את הנהגת הבורא.
זה משנה את היחס שלנו לתיקון מהשורש. מתברר, שרק העבודה בינינו שבעזרתה אנחנו מתחזקים כדי לגלות את ההשגחה העליונה, יכולה לשנות את העולם. ולכן, אם אנחנו מתקדמים בקבוצה גדולה שעושה הפצה המונית ומתרחבת במידה שהבורא מגלה את הפוטנציאל שלה – בזה אנחנו הופכים את כל חלקי המציאות לחלקים פעילים המכוונים לגילוי הבורא.
הרי, אני מרגיש את העולם ואת עצמי ברצון שלי כשני חלקים – כלי פנימי וכלי חיצון. וזה אומר, שאני פשוט מחבר לעצמי, משייך אליי יותר ויותר חלקים, במיוחד אלה שמתייחסים לטבע האדם, שבו ישנה בחירה חופשית, ואחר כך, בהתאם למידת התיקון, גם את חלקי הטבע הדומם, הצומח והחי.
זה קורה בצורה כזאת. ראשית, אנחנו מצרפים לעצמינו את המרכיבים של הדומם, הצומח, והחי שמתייחסים לטבע האדם, ואז המקבילים שלהם שמצטיירים לנו כחָי, צומח ודומם של העולם הזה, גם מצטרפים אלינו. כך כל המציאות הופכת להיות כלי מתוקן אחד.
מכל זה נובע, שחסר לנו רק דבר אחד – חיבור מרבי, כדי שבעזרת המורה, הקבוצה והלימוד ניתן יהיה לעשות מכל אחד מאיתנו חלק פעיל ככל האפשר, שבמשך כל היום מכוון לגילוי האחדות של ישראל, אורייתא, קב"ה.
בנוסף לכך, הבורא הטיל עלינו לתקן את כל העולם החיצוני – החלקים החיצוניים שלנו, הרצונות, הכלים החיצוניים. ואותם אנחנו גם חייבים לצרף כדי לגלות בהם את הנהגתו של הבורא הטוב והמיטיב, שאין עוד מלבדו.
לכן, האדם חייב לחפש את הבורא בכל רגע כאשר הוא תופס את קצה החוט, את המחשבה, או הרצון, שמזכיר על ההנהגה העליונה שנדרש ממנו לגלות.
מתוך שיעור על איגרת של בעל הסולם, 07.08.2013
ידיעות קודמות בנושא:
עבודה מעשית מפנה מקום לגילוי
איך לא להתנתק אף פעם מהבורא?
"דרשו ה' בהימצאו"
