הקפיטליזם טורף את הזנב של עצמו

מתוך מאמר דעה: "בקרוב אפשר יהיה להיות עשיר מלידה, הקפיטליזם המודרני מתחיל יותר ויותר להידמות לפאודליזם. הסיבה היא שמספסרים בשווקים, אפשר להרוויח הרבה יותר מאשר לייצר משהו מועיל לכלכלה.

הספסרים הפיננסיים הגדולים לא נהיים עניים מהקריסה, והבנקים יכולים לסמוך על הסיוע הממשלתי. הסיכויים לתפוס משרות גבוהות עומדים בפני אלו שנולדו במשפחה עשירה, ולא אנשים מוכשרים. אם רמת התשואה על ההון העצמי תעלה על רמת הצמיחה הכלכלית, אז זה יוביל להרס הקפיטליזם הדמוקרטי, הרעיון שעמל מאפשר להתעשר. כתוצאה מכך יתחילו לעלות לשלטון מפלגות שמאלניות וימניות פופוליסטיות, ש"ימצאו" פתרון לאי-שביעות הרצון החברתית. ההקצנה של החברה מואצת: המשבר הכלכלי, משבר ההגירה, משבר הזהות הלאומית. התגובה למשבר של שנות ה-30 הייתה הנהגת מיסים גבוהים מאוד, מה שעזר לאזן בין עמל והון, בסופו של דבר אי-השוויון בהכנסות ירד. סוג כזה של פוליטיקה חסר בתקופה הפוסט-משברית, יכול להיות שזה ישתנה כשהקהילה העסקית עצמה תחליט שהדגם של אי-השוויון המעמיק מוביל להורדת הצריכה וירידה ברווחים".

אני חושב שלקפיטליסטים אין אומץ להעלות לעצמם את המיסים. בזמנינו כבר לא קיים קשר ברור ומדויק בין עמל והתוצר מהעמל. המדינה לא נעולה בתוך גבולותיה, העסק הפך להיות גלובלי. לכן לא מורגשת התלות של ההון בתוך המדינה, ואילו תאגידים בינלאומיים לא יכולים להרגיש את התלות שלהם. לשם כך הם חייבים להרגיש את הסביבה, "יחס לזולת". העולם נמצא במבוי סתום כלכלי, והמוצָא הוא ביחסים חברתיים חדשים. ראו מאמר "הדור האחרון".