הקליפה שומרת על הפרי

שאלה: האדם שמגיע ללמוד את חוכמת הקבלה, מביא עמו מטען של תיאורים ודמיונות שגויים ומתבלבל בהבנת הדברים. כיצד ניתן להסתדר ולהבין את הבלבול הזה בצורה המהירה ביותר?

תשובתי: צריך לקבל את התלמיד כמו שהוא. כי חוץ מהשאיפה לגילוי הבורא, שמקבלים מהסביבה ומפנים לבורא, שום דבר יותר לא משפיע על ההתקדמות הרוחנית.

חוץ מזה, אנחנו לא מבינים איזו תועלת מסתתרת בשיטות השקריות. לפי החוק של "קליפה שומרת על הפרי", זה יתגלה לנו בהמשך. אנחנו מגיעים, עמוסים במטען גדול של סטריאוטיפים למיניהם ובדעות קדומות שקיבלנו בילדותנו ובמהלך החיים שלנו. לכן כל מה ששמענו יוצר לנו בסיס של "עובדות".

כל עוד האדם לא ירכוש תכונות חדשות, הפועלות בתוכו באותה עוצמה, כמו ה"סיסמאות והעובדות", שאותן שמע והפנים בילדותו בצורה נאיבית, והן אלו שמנהלות את חייו, הוא לא יוכל להתעלות מעליהן, הוא לא יוכל להרגיש את העולם החדש!

אבל האדם אינו מסוגל להיפטר בעצמו מהתיאורים והדמיונות הקודמים שצריך להחליפם בחדשים. רק האור, שמגיע מהמדרגה הבאה של ההשגה, מסוגל לעשות זאת.

שאלה: עד כמה מגביל אותנו כל הידע שהפנמנו בילדותנו?

תשובתי: כשהאדם מקבל כוח רוחני של השפעה ומתעלה מעל החומריות, ומתחיל לראות את עצמו החומרי, מהצד, הוא נדהם לגלות עד כמה הוא מלא בסטריאוטיפים, שאין להם שום בסיס מציאותי! הוא פשוט קיבל אותם מתי שהוא על ידי אמונה. זה נכנס למוחו הילדותי והוטבע שם, כמידע שלא ניתן למחיקה ואי אפשר לעשות איתו דבר.

לכן כל אחד יכול לבוא ולהתחיל ללמוד ובהדרגה, עם הזמן, כלומר תחת השפעת החומר שהוא לומד, הוא ישתחרר מהסטריאוטיפים השקריים והאמונות הקודמות. את מה שהאדם רכש מאוחר יותר בחייו, קל לשנות, אך את החינוך שקיבל בצעירותו קשה יותר לשנות. ובכל זאת, בעקבות לימוד חוכמת הקבלה, לאט לאט האדם מנקה ומוריד מעצמו את כל "הקליפה" ומתחיל להשתמש בפרי הרוחני, כשהפרי באמת נהפך לבשל.

רשומות קודמות בנושא:
להרגיש את המילים בתוכנו
הכול תלוי בתלמיד
רשומות נוספות במדורים: חינוך ילדים, לימוד חכמת הקבלה