הקדמה לחינוך

שאלה: נראה, כי דרך ייסורים, זו בכל זאת לא דרך, אלא איזו עצירה…

תשובתי: זו הקדמה לחינוך. אין אדם שיכול היה לבוא לחינוך אינטגרלי באופן עצמאי, מרצונו, בדרך טובה, מפני שכולנו אגואיסטים. אנחנו צריכים להבין את עצמנו ואת הטבע שלנו. לכן, ככל שאנחנו מפיצים את הידע על הימצאותו של החינוך האינטגרלי (שינוי של עצמך) בצורה יותר רחבה, עמוקה, ביתר מקצועיות, עם הבנה של הטבע האנושי, כך האדם יצטרך לעבור פחות ייסורים, עד שהוא יקבל את החינוך הזה. הוא יראה מראש את "הפרסומת" הזאת: "קצת רע לך? תבוא אלינו!".

שיתוף הפעולה ההדדי של האדם עם הכוח העיקרי של הטבע, זו בעיקרון ערובה לכל טוב, מפני שהכוח הזה קובע את כל מה שקיים וקורה איתנו. בזה כל העתיד של האנושות, כאשר היא תימצֵא במגע מלא עם הכוח העליון ביותר, הפנימי ביותר של הטבע, מפני שגם אנחנו לפי המבנה שלנו נבראנו כאלה, שמסוגלים לחדור, להשיג אותו, להבין, להכיר ולהיות בהרמוניה שלמה איתו.

מתוך תוכנית מס' 2, "בניית סביבה חברתית", 25.09.2012

ידיעות קודמות בנושא:
כדי שהמבנה של הקשר ההדדי יהיה חזק
לפי פקודתי, לפי רצוני
הכרה שמעבירה לפסים של הדרך הטובה