הקבלה ודתות העולם

photo_rav_gh70_045.jpg

שאלה: אתה טוען שלקבלה אין שום דבר במשותף עם הדת. אז מדוע אין בידי הנוצרים, המוסלמים ונציגי האמונות האחרות ספרי קבלה? הם כולם יצאו מתוך הדת היהודית.

תשובה: בעל הסולם כותב, שכל האנושות תוכל להישאר בדתות שלה, אפילו כשהיא תשיג את גמר התיקון הרוחני שלה, דביקות עם הבורא. זהו סימן עד כמה שפעולות חיצוניות אינן שייכות לרוחניות, על אף שכולם רוצים לשייך אותן אליה.

הקבלה פותחה ע"י אברהם בבבל לפני כ-4000 שנה, והדת היהודית, כפי שמוכרת לנו היום, הופיעה לאחר נפילתו של העם היהודי מרמתו הרוחנית לפני כ- 2000 שנה. הקבלה הוסתרה אז (עם כתיבת ספר הזוהר), ומה שנשאר זה העתק גשמי באגואיזם, מאורח החיים הרוחני שהיה, וזה יצר את הדת היהודית בצורתה הנוכחית. ולאחר מכן צמחו ממנה הדת הנוצרית והמוסלמית.

הדת היהודית נחלקת לאורתודוקסית, מסורתית ורפורמית. אך המסגרות האלה נבדלות זו מזו, אך ורק במידה גדולה או קטנה יותר של קיום מצוות גשמיות, מכאניות. ולכן הם מבינים אחד את השני, משום שהם נמצאים מצידו האחד של האגואיזם, ושומרים עליו. במילים אחרות, מטרת הפעולות במסגרות האלה נמצאת באדם עצמו, עם כוונתו "על מנת לקבל".

לעומת זאת חוכמת הקבלה, הקוראת לקיום הכוונה "על מנת להשפיע" (לזולת, לבורא – כלומר "מחוצה לי") ולא לפעולות חיצוניות (להעדיף פנימיות במקום חיצוניות – ראה "הקדמה לספר הזוהר" אות סא'), נמצאת במנוגד לכל הדתות.

לכן כל הדתות מבינות האחת את השנייה, בעוד שחוכמת הקבלה נחשבת למשהו בלתי מתקבל לחלוטין. על האנושות יעברו עוד הרבה מכות לפני שהיא תגלה את מחשבת הבורא, בהתקרבות אליו, בכוונה.

היום חוכמת הקבלה חוזרת לשימוש – לתיקון האדם. עלינו להוסיף אותה לחיינו, ולהתחיל לתקן את עצמנו. ומקומה של הדת – להישאר בגדר תרבות, משום שהקבלה מגלה לאדם את הבורא ואת העולם העליון, בלי להשאיר מקום להשערות אודותיהם. ואילו מהדתות נשארים רק המנהגים, המסורת.

הסיבה למאבק של הדתות בקבלה היא, שהקבלה המסבירה לכל אדם איך לגלות לעצמו את הבורא, ומורידה בזה את נחיצותה של הדת. הקבלה, תוך כדי שהיא מביאה את האדם למגע אישי עם הבורא, שוללת מהפעילים הדתיים את שליטתם על האנשים.

אבל יחד עם זאת, המקובלים בעד שימור הדת כמסורת ותרבות, כמסגרת ואורח חיים של העם – ובעד השלמת אורח חיים זה בהשגת הבורא, שהיא מטרת בריאת האדם, ומהווה את שלמותו.

הקדמה לספר הזוהר: אות נ"ז – אות ס', אות ס"א – אות ס"ה

יסודות טבע האדם: חלק 1, חלק 2, חלק 3.

פוסטים קודמים בנושא: הדת בראי הקבלה

3 comments

  1. (שאלה דחופה)  

    שלום רב יקר, במסגרת הלימודים האקדמיים, עלי לקחת קורסים ביהדות והלכה, שאותם מלמדים אנשים דתיים.

    האם זה אפשרי ללמוד את הקורסים האלו , במקביל ללימודי קבלה ( ולהשתדל להתייחס לגישתם כאל תרבות)  או האם עדיף להימנע בכל מחיר כי זה עשוי לבלבל חס ושלום אדם שלומד קבלה.  ?

  2. היי לך, לגבי שאלתך, בהסתמך על תגובות של הרב לשאלות דומות ששמעתי בעבר, אני יכולה לומר שאינני חושבת שיש בעיה ללמוד את הקורסים הנ"ל, אלא לזכור שיש מעבר להם את חכמת הקבלה שהיא פנימיות התורה, בעוד שהקורסים האלו ילמדו את המנהגים החיצוניים, שהם אינם העיקר. אני חושבת שכל עוד זוכרים שזה כך, אין סיבה שזה יבלבל. זה יכול אפילו להיות מעניין, אם לומדים את הקורסים האלו מנקודת ההשקפה הזו, שיש מאחורי החוקים הגשמיים משמעות רוחנית, עמוקה יותר, שאותה מלמדת חכמת הקבלה. בהצלחה!

  3. הנה קטע שפורסם בבלוג מתוך כתבי בעל הסולם (" מהות הדת ומטרתה") :

    מסקנה: אחרי כל מה שנאמר, לא הייתי רוצה שיכירו אותי בתור מתנגד לדת – הקבלה מכתיבה להוסיף למנהגי הדת משמעות פנימית ומטרה עליונה. הדת הייתה לבד במשך כל 2000 שנות ההסתרה של הקבלה, מאז חורבן בית המקדש ועד לימינו, ועכשיו שוב כמו לפני חורבן בית המקדש, היא משלימה את עצמה על ידי הקבלה, המשמעות הפנימית, תורת האמת. רק לזה אני קורא!

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest