הצרות שלנו הן שעון מעורר

שאלה: החבר שלי נתקל בשורה של בעיות שמעוררות בו כאב וכעס רב כלפי הכוח העליון. במצב כזה קשה לו לאחוז ברעיון ההשפעה. כיצד אפשר לעזור לו לקשור בין מכות הגורל עם המטרה? מה חסר לו בשביל זה?

תשובתי: חסר לו כוח ההתגברות.

כשאני מוצא את עצמי בצרה, אני מתחיל להאשים את עצמי על טעויות העבר ומוצא את עצמי נזרק בין הבעיות שנפלו עלי. ובהמשך, מתפתחת תגובת שרשרת הבאה:

1. האם אני יכול "לכסות" על הכול על ידי ההודאה ב"השגחה העליונה"? כי הבעיות הן "עזר כנגדו" (נגד הבורא), הן נועדו כדי שאחשוב עליו, שאזכר שאפילו הצרות מגיעות ממנו.

2. אני מבין שהן מכוונות.

3. אני "נדבק" לא בצרות אלא במטרה שאליה הן מביאות אותי.

4. אני מבין שהן מביאות אותי למעלה, כדי שאני אתעלה מעליהן ואהיה בדבקות עם

הבורא. כי בדבקות עימו אני אגיע למצב הטוב ביותר, ל"טוב ומיטיב".

את כל זה אני חייב לעבור. ואם אני לא אכנס לצרות, אז הרצון לקבל שלי, האגו שלי, הטבע שלי לא ישאיר לי אף רגע לחשוב על מטרת החיים. האם אפשר לעורר את האגו בלי צרות?

מתוך שיעור על פי מאמרו של בעל הסולם "הגלות והגאולה", 14.08.2013

ידיעות קודמות בנושא:
האם אפשר להתגונן מהבורא?
בסביבה של הטוב המוחלט
הדרך אל הבורא מלאה בקוצים