דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / הצד ה"חיובי" וה"שלילי" של הערבות

הצד ה"חיובי" וה"שלילי" של הערבות

אחרי שאנחנו מבינים שהערבות זה התנאי היחיד של החיים הרוחניים, אנחנו מקבלים אותו ומתחברים יחד, ובמצב הזה כל אחד מפסיק להרגיש את עצמו. ומה שמתגלה בינינו אחר כך במדרגה הראשונה, זה נקרא האגו. זה כבר לא האגו היומיומי שקיים בעולם שלנו, אלא האגו שמכוון דווקא נגד החיבור, נגד הערבות.

כל האגואיזם שאנחנו רואים בעולם הזה, זה עדיין רק צורה גשמית שאינה שייכת לרוחניות. היא אינה שייכת לתיקון – צריך לתקן רק את האגו שמכוון נגד הערבות. אם אני התחברתי עם החברים ואנו הגענו לקשר מינימלי, ועכשיו איזשהו כוח מנסה להפריד בינינו, הכוח הזה נקרא ה"אגו".

לכן, כדי לגלות את האגו הרוחני צריך ערבות, חיבור, אחדות, כלומר, תכונה עליונה, וכנגדה – האגו. אלא הם שני הקווים: ימין ושמאל, כלומר, קדושה וטומאה, כמו שכתוב:"זה כנגד זה ברא אלוקים". הם כבר שייכים לסולם הרוחני ולא למישור העולם המדומה שלנו.

לכן, אנחנו צריכים להיות מאוד רגישים ולהעריך את שני המושגים הללו: קירוב וריחוק. הרב"ש סיפר, שכאשר הוא למד בבית ספר, המורה נתן מכות לתלמידים שעשו בעיות והכריח אותם לנשק את המקל.

זה לימוד מאוד עמוק, הרי האדם מתחיל להבין שבהתקדמות הרוחנית שלו קו שמאל לא פחות חשוב מימין, ו"כל הגדול מחברו, יצרו גדול הימנו". אבל האגו הזה גדל רק כנגד הערבות.

עכשיו, כאשר אנחנו מסתכלים אחד על השני, אנחנו רואים שכולנו אגואיסטים – אחד יותר, אחד פחות, מכל מיני סוגים. אבל זה ניתן לנו מלמעלה: מהלידה ומהסביבה שבה כל אחד גדל. בינתיים אין בזה שום דבר שצריך לתקן, הרי אלה הן דרגות דומם, צומח, וחי, שעולות ויורדות יחד עם האדם.

אחר כך אנחנו הופכים להיות "אדם", כלומר, מקבלים צורה רוחנית שמתחילה לעלות מהעולם הזה יותר ויותר גבוה במדרגות הסולם. האדם שבנו יגדל: "עיבור", "יניקה", "מוחין" – בכל אחת מ-125 המדרגות. ואז התכונות של הדומם, הצומח והחי שבנו, שאותן אנחנו לא צריכים לתקן, יתוקנו בזכות התכללותן לתכונות העליונות שאותן אנחנו מתקנים כיצר הרע שמפריע לנו לקיים את תנאי הערבות.

כל פעם אנחנו נצטרך להפריד בין שתי התכונות הללו ולהשתדל להעמיד אותן זו כנגד זו, כדי לראות את ההתחזקות של הערבות, של האחדות שלנו, של ה"ביחד". עלינו להבין שכל פעם שאנחנו מאבדים את האחדות הקודמת, זו קריאה לעלות מעל ההפרעות החדשות שהתגלו למצב יותר גבוה. אולי נראה לנו שההפרעות נשארו אותן ההפרעות. ובאמת, חיצונית הן יכולות לא להשתנות, אבל הן קמות על המציאות הפנימית החדשה, כלומר, על הערבות.

יוצא, שאותן התכונות האגואיסטיות שלי מקבלות מילוי, כוח, התחזקות מזה שאני השגתי ערבות, וצוברות כוח שלילי. מתרחשת כאן תופעה יחידה במינה: האור בורא חושך, כמו שכתוב: "יוצר אור ובורא חושך"!

נניח, שאני השגתי נקודת ערבות מסוימת ורוצה להחזיק בה ולהתפתח. אני מעריך אותה ונהנה ממנה. בזכות "האור המקיף" שמשכתי, הנקודה הזאת מתחילה לגדול, אבל לא בצורה חיובית. האור אף פעם לא מביא אותי ישר לתיקון, אלא להיפך, הוא מראה לי את ההופכיות שלי בהתאם לתוכנית שלו, היחסים בין "אור" ו"כלי".

ההשתוקקות שלי, המאמצים, העבודה שהשקעתי בחיבור בינינו הופכים בשבילי לחושך! כל זה מצטבר ומתפרץ לשליליות, למשבר: לחוסר רצון להתחבר, לאכזבה. בעוד זמן מה אני פתאום מגלה שאני נמצא במצב הפוך לקודם. אולי אני אתדרדר בהדרגה, ואני יכול ליפול גם בבת אחת – במודע או לא במודע. אני יכול להתלבט, ליפול לרגע ולחזור שוב, או מייד ליפול בצורה סופית.

העניין כאן הוא, שכאשר האור בורא חושך, הוא מגלה בנו רצון חדש למדרגה הבאה. לכן אנחנו זקוקים לא רק לערבות "חיובית", אלא גם לערבות "שלילית", כלומר, למצב השלילי. כל אחד חייב לקבל את החבר כמו שהוא: "פצוע", "הרוג", "חולה" – בכל הסימנים של הירידה שמצביעים על החולשות שלנו כלפי הערבות (לא נעשה חשבון עם שום דבר חוץ מהערבות).

במדרגה הבאה מתחיל להתגלות הקשר בין הערבות לבורא: כיצד הכוח העליון מתייחס לזה ומתלבש פנימה, כיצד הערבות יכולה לגלות לי את הדמות שלו. דווקא בין שתי הנקודות של הערבות: החיובית והשלילית – מתגלה הגובה של המדרגה שאליה אנחנו עולים. כך אנחנו מתקדמים.

מתוך שיעור בנושא הכנה לכנס, 31.12.2013

ידיעות קודמות בנושא:
להיות או לא להיות "יחד", זאת השאלה
מדרגות הערבות
ההבדל בין האגואיזם הרוחני והגשמי

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest