קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: בתקופה האחרונה, גל חדש של התפרעויות אלימות שטף אותנו. יידויי אבנים, דקירות סכינים, דריסת הולכי רגל הפכו לכלי רצח.
רמת המתח עולה, הפחד חזר לרחובות, מתערערת מערכת היחסים המורכבת שקושרת אותנו עם ערביי ישראל. הם חיים לצידנו, בקרבנו, אנחנו לא יכולים לבודד את עצמנו מהם והפיגועים מצידם פורצים לתוך הבית שלנו.
האם אפשר לומר שהאירועים האחרונים הם תוצאה של מצב חדש, מגמה חדשה, שעימה אנחנו מתמודדים?
תשובתי: ראשית, ברצוני לציין, שכל מה שאני אגיד נובע מתוך הבנת המערכת הכללית העולמית, שבתוכה מדינת ישראל ואוכלוסייתה, מתוך החכמה שאני חקרתי ורכשתי ולא מתוך המחקרים החברתיים והדוחות האנליטיים.
אני לא נכנס לתחומים האלה, אני לא חוקר אוכלוסייה זאת או אחרת ואני רחוק מהאירועים בשטח. חוץ מזה, אני לא פסיכולוג, שמבין בדיוק את נפש היהודי ונפש הערבי.
כלומר, אני לא מביע את דעתי במישור העולם הזה. לכן, אני מרגיש את עצמי חופשי, ומצד שני, כל מה שיאמר בהמשך הוא אמת בעיניי, ולא האמת הפרטית שלי. זה טבע הדברים, כך מתנהג כלפינו הבורא, הכוח העליון, ההשגחה וההנהגה העליונה. לפי חכמת הקבלה, הכול מנוהל על ידי מערכת הטבע שנקראת גם "אל-וקים" (בגימטרייה, הערכים של שתי המילים "הטבע" "אלוקים" הם זהים).
המערכת הזאת נמצאת במצב התחלתי דומה מאוד לכאוס כללי. הקבלה מכנה אותו בשם "שבירה" או "חטא עץ הדעת". מאז, המערכת הכללית, בדומה ליקום שלנו, מסתדרת לאט לאט לפי החוקים שמתבהרים יותר ויותר.
קודם הם לא פעלו, מפני שלא היה קיים החומר המתאים לבירור. למשל, כל עוד לא היה צומח, לא היו יכולים להתגלות היחסים שבין דומם לצומח. כל עוד לא היו קיימים בעלי חיים, לא יכלו להתגלות חוקי ההתנהגות של החי והיחסים בין החי עם הדרגות האחרות. ובמיוחד, כל עוד לא היה קיים המין האנושי, לא התגלתה החוקיות בחייו והתפתחותו של המין האנושי שקובעת גם את השפעתו חסרת התקדים על הטבע הדומם, הצומח והחי.
כלומר, אנחנו רואים, שתוך כדי התפתחותו של כל חומר, הוא מתארגן במסגרת של מערכת מדויקת ביותר. והמערכת הזאת נמשכת לאיזון, למצב קבוע. כל חלקיו מקבלים בהכרח מקום וצורת ביטוי משלהם. לפי הנתונים המדעיים, ככל הנראה, בעתיד המערכת הזאת תתאזן בסופו של דבר ותגיע להרמוניה פנימית.
חוץ מזה, אנחנו מגלים תופעות שונות בחברה האנושית שמתפתחת בצורה מיוחדת ובקצב מיוחד לעומת הטבע הדומם, הצומח והחי. תוך אלפי שנים האנושות עשתה קפיצת מדרגה, במיוחד במאה האחרונה, לעומת הטבע שלא עבר שינויים משמעותיים באותם הזמנים.
באופן כללי, אנחנו מגלים תופעות יותר ויותר חדשות האופייניות למערכת ששואפת לאיזון והן מצביעות על חוסר איזון שלה.
עם הזמן הן תתגלינה יותר ויותר בצורה יותר פרטנית, עדינה ואישית. אנחנו נראה עד כמה המערכת הכללית לוקחת בחשבון את חוסר האיזון בין חלקי המערכת ומטפלת בהם.
בצורה כזאת אנחנו עוקבים אחר התהליך שעוברת האנושות כולה על רקע הדומם, הצומח והחי שבקושי משתנים.
זהו תהליך טבעי שנקרא בקבלה "בעיתו". כלומר, הוא קורה בזמנו: הכול מתרחש בהתאם לקצב של הטבע, כמו שעון שמודד את קצב השינויים בדומה למחולל האותות במחשב. הדבר המעניין בתוך התמונה הזאת הוא, התפתחות חלקי האנושות השונים, היחסים ביניהם. לפנינו נפרש תהליך היסטורי שעברו עמים שונים, קבוצות אוכלוסייה שונות, יבשות, וכולי. ההתפתחות מסקרנת אותנו, אף על פי שלא תמיד אנחנו יכולים לראות את הסיבות שזה כך. וגם המסקנות שאנחנו מסיקים מוטלות בספק.
ובכן, קודם אנחנו צופים על המתרחש. ואחר כך יש כבר לכל אחד דעות פילוסופיות והיסטוריות שונות. אבל מתגלה כאן תופעה מיוחדת – עם ישראל.
הייחודיות העיקרית שלו היא נוכחותו לאורך כל ההיסטוריה. כלומר, התופעה המתמשכת הזאת לא ברורה. כיצד זה יתכן? הרי לעמים אחרים זה לא קרה. זה מוזר, במיוחד בהתחשב בצרות שפקדו את העם הזה: הגלות, השנאה כלפיו, הסכסוכים הפנימיים, וכן הלאה.
במיוחד יש לציין, שכל העולם עומד כנגד עם ישראל: כולם שונאים אותו, רוצים להשמידו וכולם מודים בכך שלא מסוגלים לעשות זאת. הם מצהירים בפה מלא:
א. אנחנו רוצים להשמיד את ישראל.
ב. אנחנו לא מסוגלים להשמיד את ישראל.
ג. אנחנו תלויים בעם ישראל.
ד. דווקא עם ישראל מביא לנו צרות ובעיות ואנחנו לא מסוגלים לעשות לו כלום. אנחנו חלשים לעומת האומה הזאת.
אפשר להביא כאן טיעונים ודברים מוזרים רבים נוספים. והתופעה המוזרה היא, לידת האומה. בעצם, הייתה זאת לידה מלאכותית בהחלט.
יתר העמים נולדו בצורה טבעית מתוך שבטים שאכלסו אזורים שונים על פני כדור הארץ על בסיס שטח משותף, תרבות משותפת, חינוך ושפה משותפים, ובהמשך, על בסיס ההיסטוריה המשותפת. הופיעו עמים קטנים ועמים גדולים, אחר כך הם הצטרפו לדתות ואמונות שונות והכול נמשך כרגיל.
מצד שני, עם ישראל הופיע בצורה מוזרה מתוך התארגנות מיוחדת, מתוך תופעה חברתית חסרת תקדים. אדם אחד שקראו לו "אברהם", "זרק" לעבר האנושות רעיון מיוחד, מחשבה, אידיאל, חזון, הקשור לתפקיד ולתפקוד של כל המין האנושי ואסף מכל האנושות אנשים מיוחדים שהייתה חשובה להם מהות החיים, מטרת החיים, הזדהות עם הכוח העליון, התגלותו. כלומר, הרעיון שעליו נוסדה האומה היה מאוד גבוה, לא טבעי, מה שנקרא, "לא מהעולם הזה". לא היה מדובר על כך שאנחנו צריכים לחיות במקום מבודד כלשהו, לשמור על גבולותינו, להתגונן מפני שכנינו, וכן הלאה.
אלה לא היו קשרים בין אנשים המבוססים על גורמים חומריים, גופניים, בהמיים, לא על הצרכים הרגילים הגופניים. עם ישראל נוסד סביב עקרונות שונים לחלוטין, בדרגה שונה, פילוסופית, רעיונית, יותר גבוהה, יחסית לכל יתר העמים.
אפילו מקום מגורים לא היה להם. אלא אברהם פשוט אמר להם שהחיבור מסביב לרעיון הרוחני דורש מהם לחיות "כאיש אחד בלב אחד", "כל ישראל חברים", יש לחיות ב"אחווה", כדי לגלות בתוכנו את תכונת ההשפעה והאהבה. לכן, בהתאם לעקרונות הללו, מקומם על פני כדור הארץ נמצא בארץ כנען. והם פנו לשם!
לכן, מקום המגורים של האומה נקבע בהתאם למטרתה, בהתאם להתאמתה לתכונות הקרקע. העם ה"מלאכותי" אכלס מקום "מלאכותי". לכן, הקשר בין עם ישראל והמקום שלו הוא מאוד מיוחד. כל עוד העם שמר על רעיון האיחוד, הוא חי כאן, וברגע שהוא לא עמד בתנאים הרוחניים של "איש אחד בלב אחד" ו"אהבת הזולת", הוא נכנס לחוסר התאמה עם מקום מגוריו, לכן המקום פלט אותו החוצה.
מעולם לאורך ההיסטוריה, לא ראינו תקדים לכך, ששטח מסוים, כלומר, דומם, מגיב בצורה כזאת על אלה שיושבים עליו.
ישנן עוד המון תופעות "מוזרות" הקשורות לעם הזה. בלי להכיר ולהרגיש את האופי שלו ושל מקומו, אנחנו לא נצליח להבין מה קורה לו. ותפקידה של ההיסטוריה הוא לתת זמן ומקום לעם ישראל לבצע את משימתו ההיסטורית המיוחדת.
בשלב הזה עלינו להבין מה אברהם לימד את תלמידיו. הוא הסביר להם, שקיימת תוכנית שלפיה עם ישראל חייב להגיע לרמת תיקון מסוימת "להיות כאיש אחד בלב אחד" על ידי ההתקבצות. בהמשך הוא יצטרך לעבור דרך "שבירה", כלומר, במקום קשר טוב ביניהם, עליו לגלות מצב הפוך של פירוד ופיצול פנימי ונפשי.
בהתאם לזה הם עוברים מצבים שונים עם שכניהם, עם הכוח העליון שמסדר את הכול. אחר כך, במשך תקופת הגלות, ההתרחקות ההדדית, בני ישראל מתפזרים בין כל העמים ועושים ביניהם עבודת הכנה מיוחדת. אחר כך הם שוב מתאספים ושוב עולים לדרגת החיבור, ובאותה המגמה הם מושכים לחיבור את כל האנושות. כך מסתיימת ההיסטוריה, כלומר, התיקון הכללי של המין האנושי. זאת מטרת הבריאה, מטרת הקיום של המין האנושי במצב של "העולם הזה".
לזה הוקצבה תקופה של ששת אלפים שנה, החל מרגע שאדם בשם "אדם" גילה את התוכנית ועד האדם האחרון שיעשה את התיקון האחרון ויסיים את התהליך ההיסטורי. ואז העולם הזה ייעלם, כי הוא קיים בתפיסתנו רק מפני שהוא שבור, ללא הקשרים הנכונים. וברגע שכל השברים יתחברו ביניהם, והאחרון מביניהם יתחבר אליהם, המערכת תהפוך לאחידה ועגולה, אז כל האנושות תרגיש שהיא קיימת בתוך מציאות מושלמת ו"עגולה", במצב שנקרא "העולם הבא". ומה שימלא את האנשים נקרא "בורא", "הכוח העליון", כי הם ישיגו אותו בעזרת החיבור ביניהם, השפעה ואהבה הדדית לאורך כל הדרך.
ובכן, תפקידו ההיסטורי של עם ישראל ברור, עליו לעבור מצבים שונים ובהתאם לזה עליו לתפקד נכון כדי להוביל את כל העולם למטרה הנקובה מראש. בלי האומה הזאת בלתי אפשרי להגיע למטרה. לכן, עליה להיות בראש התהליך. לא במקרה האותיות של המילה "ישראל" מרכיבות צמד המילים "לי ראש".
היו תקופות שבהן אסור היה לעם ישראל לדעת את ייעודו, כדי שלא יפריעו לו להתבולל בין אומות העולם בתקופת הגלות, כלומר, להיות במצב המנותק מהחיבור.
אבל היום, אם אנחנו רוצים לחקור את העם היהודי בכל רגע לאורך ההיסטוריה, עלינו לקחת בחשבון את התוכנית הכללית של החברה האנושית ולהשוותה למציאות, באיזו מידה עם ישראל מקיים את התוכנית או להיפך, מתנגד לתוכנית. טווח ההשתתפות ההיסטורית שלו נע בין (-100%) ועד (+100%).
בעם ישראל תלוי עד כמה הוא נמשך בעצמו למילוי תפקידו ומושך אחריו את כל היתר. ואם הוא לא פועל נכון ובזמן, אז הפיגור הזה מתבטא בכוחות הטבע השליליים שלא נכנסו לקשר של חיבור, למערכת הקשר הכללית, לא התאזנו על ידי הכוחות החיוביים.
כי חייבים לאזן כל הזמן את ההפכים, וזה תפקידו של עם ישראל. אם לא מאזנים אותם בכל רגע לאורך ההיסטוריה, אז גם "פלוס" וגם "מינוס" פועלים עליו בצורה שלילית. "מינוס" דוחף אותו מאחור ו"פלוס" מושך אותו מקדימה. ואם העם אינו מסכים עם אף אחד מהם, לא רוצה להתחבר ביוזמתו ולא רוצה להוביל אחריו את כל העולם, אז כתוצאה מזה יש בעיות רבות ואסונות גדולים שנמשכים עד עצם היום הזה.
אבל הגיע זמן מיוחד. אחרי גלות ארוכה בת אלפיים שנה, אנחנו יכולים ומחויבים לגלות לכל עם ישראל ולכל העולם מה עומד על הפרק. עלינו לספר לכולם:
"רבותיי, אנחנו נמצאים על סף תקופה גורלית, מפני שאנחנו מקבלים לידינו את המושכות, את שני כוחות הטבע "פלוס" ו"מינוס". הם הוכנו עבורנו ועלינו להגיע בעזרתם לקשר אינטגרלי בינינו, להביא את החברה להרמוניה ובעצמנו לעלות לדרגת השפעה ואהבה. זה בידינו. שני הכוחות יעזרו לנו באופן כזה, שגם הכוח השלילי יהפוך ל"עזר כנגדו". המלאכה מרובה. אז בואו נתחיל לבצע אותה."
עלינו לפנות בצורה כזאת לכל העולם, לעצמנו, וגם לכוח העליון בעזרת כל האמצעים העומדים לרשותנו. אנחנו קיבלנו בחירה חופשית, קיבלנו תוכנית ותהליך כולל "תסריט" שמתאר "הפי אנד" בגמר התיקון. לכן, חייבים לראות את המצב הנוכחי רק מתוך המגמה הזאת, מתוך גובה מטרת התוכנית, להבין מה היא דורשת מאיתנו.
בדיוק במבט כזה אני מסתכל על מה שמתרחש היום בישראל ולא מתוך נקודת המבט של כלי התקשורת או נקודת מבט פסיכולוגית של שכנינו. מה הטעם להתעמק בתוך המנטליות הישראלית והערבית אם כל התמונה הזאת שטחית לחלוטין? ניתוח כזה לא מאפשר לכבות את האש. אנחנו חייבים להבין את מגמות הטבע שמפעיל את התהליכים הללו, ואז אנחנו נדע באמת כיצד לפתור את הבעיה.
מתוך התוכנית "חיים חדשים", שיחה מס' 452, 13.11.2014
ידיעות קודמות בנושא:
אות קלון רוחני שלא ניתן למחוק או להסתיר
ישראל: התקווה לחיים חדשים
מי אנחנו – עָם או אוסף של פליטים?
