דף הבית / המשבר ופתרונו / גן עדן בשביל תשעה מיליארד

גן עדן בשביל תשעה מיליארד

בעל הסולם, מאמר "חוק אחד": "את המעשים הנוגעים ליחסים שבין אדם לחברו, האדם מקיים מתוך שהמצפון האנושי מחייב אותו לנהוג כך. אולם, פעולות הנעשות מסיבה זו אינן מאפשרות תיקון…"

יפי נפש ומעשים טובים לא יביאו אותנו לתוצאות הנכונות, אם הם סותרים את תוכנית הבריאה שלפיה אנחנו חייבים להתקרב למדרגה הגבוהה יותר. מעשים שאינם מכוונים למטרה הזאת, יגרמו בסופו של דבר לכישלון עצום.

בעל הסולם מביא את הדוגמה של רוסיה, שניסתה לבנות קומוניזם ונכשלה. במידה והמעשים הטובים שלנו אינם מותנים במטרה הנכונה שאליה עלינו להשתוקק במהלך המעשה עצמו, אז אין בהם שום דבר טוב, ועדיף בלעדיהם.

ישנם ארגוני צדקה רבים בעולם שמסייעים למדינות שונות ולמגזרי אוכלוסייה רבים, הם מצילים אנשים מרעב, ממגפות וצרות אחרות. אבל משום מה, אף על פי כן יותר ויותר אנשים סובלים מרעב, ממחלות ואסונות. המחקרים מעידים על כך, שאספקות הומניטאריות לאפריקה אינן משפרות את מצבה בכללות אלא להיפך, מחמירות אותו.

כיצד יתכן מצב כזה, עולם שלא יודע מה לעשות עם השפע? מדוע הסיוע לגוועים מרעב מעורר תוצאה שלילית? במבט ראשון זה נראה פשוט בלתי הגיוני.

האם יתכן שאנחנו שוללים מהאנשים את התמריץ לעבוד? אך בימינו הם לא צריכים לעבוד. עדיף כבר לשלם להם כסף על זה שלא ימצאו עבודה. כי למעשה, אין עבודה עבור כולם.

מפחידים אותנו על ידי זה, שככל שהאוכלוסייה תזדקן, יהיו פחות עובדים ויותר "טפילים" ו"אוכלי חינם". אבל בעצם, כבר היום לא צריכים כל כך הרבה עובדים ופועלים. כבר היום יהיה רק יותר טוב אם הרוב המכריע של העובדים יפסיק לעבוד. לפי המחקרים האחרונים, בזכות זה העולם יהיה יותר נקי ומשופר, יהיה מספיק אוכל, ביגוד ומגורים עבור כולם.

לפי דעתי, פחות מעשרה אחוז מכלל האוכלוסייה מסוגלים לספק את הצרכים הבסיסיים הרגילים לכל האנושות. אם היו נותנים תוקף לטכנולוגיות החדשניות, היה מספיק גם שניים-שלושה אחוזים. אנחנו לא מבינים אילו סיכויים ואפשרויות נפתחות בפנינו הודות להישגים המדעיים, איזו מהפיכה כבר עומדת בפתח, אבל לא מאפשרים לה לצאת לפועל. לא נותנים לה, מפני שלא יודעים כיצד לפיה לארגן מחדש את העולם.

הרי האבטלה היא האיום הישיר לסדר החברתי. מהומות הנוער בצרפת ובאנגליה הראו בוודאות איך הבריונים המובטלים, בכמותם הקטנה יחסית, מסוגלים לערער את יציבותם של אזורים ומחוזות שלמים. ומה אם כמות הבריונים המתפרעים תהיה מיליון או כמה מיליונים?

אסור להרשות לזה לקרות. קודם כל, מוכרחים לספק לאנשים חינוך, טיפול, חייבים ליצור מערכות מיוחדות שישרתו את תשעים האחוזים של האוכלוסייה הלא עובדת. חייבים להעסיק אותם במשהו, אחרת, מה יהיה איתם?

אדם שיושב בבית בלי עבודה משתגע לאט לאט. כן, כבר הפכו בשבילו את המריחואנה לחוקית, אבל מה אחר כך? מתוך אותה הסיבה הורסים במערב את הסדר המשפחתי, וכתוצאה מכך פחות ופחות אנשים מתחתנים ומולידים ילדים. אבל גם זה לא יפתור את הבעיה.

נותנים לנו תחזית של גידול אוכלוסיית כדור הארץ שתגיע לתשעה מיליארד במשך חמישים שנה. וזוהי עוד לא הגרסה הגרועה ביותר, כי הרי במאה השנים האחרונות מיליארד אחד הפך לשבעה מיליארדים גם אם לוקחים בחשבון את המלחמות הקשות ביותר של המאה הקודמת.

בקיצור, הבעיה העיקרית מתבררת יותר ויותר, והיא, ש"המעשים הטובים" שלנו אינם מכוונים למטרה העליונה. ובהעדרה של הכוונה הנכונה שבסוף המעשה, אנחנו אף פעם לא נצליח.

ולהיפך, אם נארגן את התהליך בצורה נכונה, כל העולם באמת יכול להפוך לגן עדן. ובכלל, לא צריך בשביל זה לשטוף את מוחה של האוכלוסייה ולעשות ממנה "זומבי" כמו היום. האנשים ירכשו חכמה, יתמלאו ברוח חדשה ונאורה, יבינו מה הם עושים וימצאו עבודה מסוג אחר לגמרי.

בן אדם מלא חיים ירגיש שהוא חי במציאות ענקית, ביקום עצום, שהעולמות תלויים בו, שהוא קשור ומשתף פעולה עם כולם, והם יחד עובדים על השינויים שביקום. זוהי כבר עבודה שונה לחלוטין.

אך חייבים להכין את האנשים לקראת זה בצורה עקבית ושיטתית.

מתוך שיעור על המאמר "מצווה אחת", 22.08.2014

ידיעות קודמות בנושא:
אנחנו – מחנכים
גלות מכוונה
מתנות מזיקות

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest