הסוף לתחרותיות

הרצון לקבל הוא חומר הבריאה. הרצון הזה מתפתח בדרגות דומם, צומח וחי, עובר דרך מצבים שכתוצאה מהם נוצרים מבנים יותר ויותר מורכבים. חלקיקי היסוד מתחברים לאטומים, האטומים מתחברים למולקולות והמולקולות מתחברות לסוגי חומר שונים: גזים, נוזלים, מוצקים, פלזמה.

בהמשך נוצרת דרגת הצומח, כולל את כל המרכיבים שלה. כאן הארגון, החיבור של החומר הרבה יותר מורכב ומיוחד, כי הוא מתפתח, סופג ופולט, מתרבה וכולי. דרגת החי היא עוד יותר מורכבת. באופן כללי, החומר נעשה יותר ויותר מורכב על כל חלקיו השונים. מתרחשות בו פעולות שנגרמו כתוצאה מהתוכנה הפנימית וגם מההשפעה החיצונית מהסביבה.

ובסופו של דבר מופיעה דרגת האדם, שגם היא עוברת את שלושת שלבי התפתחות הקודמים: דומם, צומח וחי. מתפתחת החכמה, הרצונות לאוכל, למין ולמשפחה, לכסף, לכבוד ולמושכלות. המין האנושי מתפתח בצורה רגשית ושכלית ועיקר ההתפתחות היא בקשר בין בני האדם, התפתחות חברתית.

ובנוסף לכך, המחקרים המודרניים מצביעים על כך שאנחנו מוותרים על ההתפתחות השכלית לטובת הקשרים החברתיים. מפני שהחברה בדרך כלל פולטת, מגרשת אנשים חכמים מדי. הם מבוזים מפני שמפריעים לחברה להרגיש כגוף אחד. החברה אוהבת משהו אפרורי, פשוט…

לכן, בהתאם לתוכנת הטבע, האנושות העדיפה להתפתח לא בדרך רגשית שכלית המיוחדת, אלא על ידי חברה רחבה, אחידה, אפורה, אבל עם קשרים בין האנשים. לזה אנחנו נמשכים יותר, וכל מה שלא נכנס במסגרת הסטנדרטית אנחנו לא אוהבים, מבטלים ודוחים. זאת ההתפתחות שלנו.

וכך בסופו של דבר, אנחנו מגיעים לשלב מיוחד בו החברה בכל העולם נעשית אחידה פחות או יותר ואצל המון אנשים בעולם מתחילה להתעורר ה"נקודה שבלב", החיסרון, הרצון החדש.

זהו רצון מיוחד, הוא מתגלה בהתאם לתוכנית הבריאה ואין מה לעשות. זאת לא התעלות על פני הזולת באותו המישור, לא תוספת לשכל, לרגש או לכישרון כלשהו. לא, הנקודה הזאת שייכת כולה לעולם אחר, לכן אין לה שום תחרות עם אף אחד, כפי שמקובל בעולמנו.

במשך הדורות, אנשים "חצופים" שניסו להתבלט בחברה והתעלו על פני הזולת, מצאו את עצמם מנודים מהחברה. כי החברה בדרך כלל לא סובלת אנשים כאלה. אבל ה"נקודה שבלב" היא דחף שונה לגמרי. היא לא מעוררת להתחרות נגד מי שאין לו נקודה כזאת. היא פותחת בפני האדם עולם חדש ובעיקרון לא מפריעה בשום דבר אחר. אנשים כאלה נקראים "ישראל", כלומר "ישר אל" (מכוונים לבורא). הם כבר מתקשרים בצורה שונה ביניהם ועם הזולת ובעיקר עם הכוח העליון…

מתוך שיעור על פי ההקדמה לספר הזוהר, 10.02.2014

ידיעות קודמות בנושא:
בשיא השינויים
מחלקיקי יסוד עד לאדם
אין שני אלטרואיסטים דומים

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest