קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: בתפוצות, נהוג שהילדים לומדים בבתי ספר יהודיים (Hebrew school), אלה הם בתי ספר מיוחדים הפתוחים בימי ראשון. שם מלמדים בדרך כלל בשפה העברית היסטוריה ומנהגי עם ישראל. בואו ננסה לתאר לעצמנו בית ספר כזה שמלמד איחוד. כיצד עליו להראות? מה קורה שם?
תשובתי: שם לומדים בעזרת חיבור, כלומר, בעזרת משחקי חיבור שונים ודיונים במעגלים. כמובן, שחוץ מזה הילדים עוסקים בפעילות גופנית, במשחקי כדור וכדומה, אבל הם לא משחקים אחד נגד השני, אלא ביחד.
חייבים לפתח משחקים לא על בסיס תחרותי, לא על תחרות בין היחידים או בין הקבוצות. אלא במקום זה על האדם להתחרות נגד עצמו, כדי להתכלל בפעולה המשותפת בצורה יותר נכונה. עליו לראות את עצמו כמתחרה נגד עצמו.
זה מתייחס לא רק לילדים, הרי גם להורים יש בעיה. חייבים ללמד אותם כיצד לחנוך את ילדיהם ואת עקרונות חיי המשפחה, להחדיר בהם יחס אינטגרלי כללי כלפי העולם.
הנושאים הקשורים לזה צריכים לעבור דיון במעגלים, ששם כולם מתחברים ביניהם ואחר כך ממשיכים את הדיון הזה בבית ומרחיבים אותו.
שאלה: וזה מה שיעשה את ילד יהודי?
תשובתי: בוודאי, כי "יהודי" הוא זה שמשתוקק לאיחוד (יהודי=ייחודי), לחיבור עם כולם. "יהודי" הוא מי שיודע שהייעוד שלו בחיים הוא להיות "אור לגויים", להביא לתיקון העולם על ידי החיבור. במיוחד בתקופתנו, בתקופת המשבר הגלובלי, שאין לו תרופה אחרת מלבד החיבור בין כל חלקי המציאות ביחד בהרמוניה, למעגל אחד.
באופן כללי, לא מדובר על "בית ספר יהודי", אלא על בית ספר חברתי-קהילתי שלשם מגיעה כל המשפחה כדי לתרגל את החיבור. ובזמן קיום אותם התרגילים הם מרגישים שלפתע מתעורר בהם כוח כלשהו שעוטף אותם ומשנה את תפיסת המציאות כך שהעולם נראה להם באור שונה.
הקשרים, היחסים מתחילים להשתנות מבפנים בהשפעת כוח האיחוד שמעורר את האור והוא מעלה את האנשים לרמת הבנה חדשה. הם מתחילים לראות את העולם כפי שלא ראו אותו מעולם, הם כאילו מרכיבים משקפים, ואז הערפול והטשטוש של קוצר הראיה מתמקד כתמונה אחת מקושרת שרואים אותה למרחקים.
בדיוק כזאת תהיה ההרגשה גם בין הילדים וגם בין המבוגרים, החל ממש מהסדנה הראשונה.
שאלה: האם החיבור הזה יעזור להתגבר על הפערים ביניהם?
תשובתי: החיבור לא רק יעזור, אלא גם יפתור את כל הבעיות. החיבור נותן כוח לא כדי להתגבר על הקשיים ולנצח, אלא כאשר אנחנו מאוחדים, אין לנו את מי לנצח. את כל העבודה עושה האיחוד בינינו, הוא מסלק את כל אויבינו, מרחיק את כל ההפרעות, כל המחלות וכל הבעיות, כל הגורמים לאהבה עצמית.
יחד עם זאת, אין צורך לוותר על הדעות והאמונות שלנו, אלא צריך רק להוסיף יגיעה כדי להתחבר עם כל העם, עם כלל ישראל. זה הכול.
על כך מסופר בתורה, על כך מספרים המחקרים החדישים בתחום חכמת החיבור של ההמונים. עם ישראל חייב להיות הראשון בחיבור, אחרת כוח החיבור לא יוכל לעבור דרכו לאומות העולם.
שאלה: מדוע עם ישראל צריך לסלול את הדרך הזאת?
תשובתי: לא כולנו מסכימים עם כך שאנחנו מיוחדים. אבל ההיסטוריה מוכיחה שזה כך. אנחנו מיוחדים כי בנו תלוי כל העולם. ואף שהקשר הזה עדיין לא נראה, אומות העולם מרגישים אותו היטב. ישנם כאלה שמניחים שבלעדינו חייהם היו הרבה יותר טובים, אבל ישנם אחרים שמשערים שאנחנו צריכים להשתנות והשינוי הזה יהיה לטובת העולם.
מתוך תוכנית בנושא "אנטישמיות", שיחה מס' 13, 18.06.2014
ידיעות קודמות בנושא:
צעדים מעשיים
האם השלום אפשרי ללא גבולות ונשק
לסובב את ההיסטוריה לאפיק חדש
