המשבר כאמצעי להתקדמות רוחנית

צריך להעריך בצורה נכונה את מצב העניינים הנוכחי על פני כדור הארץ.

הליקויים והקלקולים שישנם בעולם מיועדים כדי לתקנם, להשתמש בהם בתור אמצעי לעלייה לעולם העליון. אחרת בשביל מה אני חי כאן? לשם מה אני עובר את כל הצרות ומוכן להתנגד להן? אני רוצה להתגבר עליהן, אני תופס, מבין את המצב ומודה על המשבר, כי על ידי התיקון שלו, אני אצא לעולם העליון. אלמלא המשבר הזה, אז היכן הייתה העבודה שלי? היכן הייתי משנה את עצמי, כדי לעלות למדרגה עליונה יותר?

מדובר על אמצעי, שהודות לו אנחנו יכולים לשפר, לתקן את עצמנו. מתגלה לנו המחלה, ועכשיו, בכך שאנחנו עוסקים בריפוי, אנחנו מגיעים להכרת הטבע שלנו, ונבין מה חסר לנו כדי לרכוש את טבע הבורא.

מובן שהמשבר הוא לא סיבה לשמחה, אלא זה גילוי הרע, וצריכים להתייחס אליו בצורה עניינית. פתאום מתגלה, שאני אכזר, קמצן ואוהב לשלוט, שאיני מתחשב באחרים, ואת הגילויים האלה אני מעריך כאמצעים בדרך. אני שׂמח במומים ובפגמים שמתגלים, בכך שמבין את ייעודם.

זו הסיבה, מדוע אנחנו לא צריכים לכבות ולהסתיר מעצמנו את הבעיות של העולם. להיפך, צריך לגלותן בפני בני האדם. לא כדי להפחיד אותם, אלא כדי לרפא אותם. צריך להראות לכולם, שיש לנו רק מוצא אחד: להתייחס למשבר באופן פרקטי, לנצלו לשינויים איכותיים.

ואז אנחנו פתאום נרגיש שאנחנו מבצעים עבודה נפלאה של תיקון, שהתוצאה שלה תהיה חיים נצחיים ושלמים. מה יכול להיות טוב יותר? הרי אנחנו איננו רוצים להישאר בדרגה הבהמית, להיוולד ולמות שוב ושוב? למען האמת זה גם בלתי אפשרי, מפני שבהתפתחותנו כבר הגענו לנחיצות בעלייה למדרגה הבאה, למימד יותר עליון.

אנחנו לא סתם מסבירים לאנשים על אופי המשבר, אלא מצביעים על המטרה העליונה שלו. כלומר, שהעניין לא בכך שהמשבר מחנך, מקרב אותנו ומחייב להתאחד. אלא כל אלה הם רק אמצעים שבשרשרת שלהם אנחנו עולים לדרגת קיום חדשה.

מתוך שיעור בנושא "בעיות העולם", 18.05.2011

ידיעות קודמות בנושא:
לאן הרכבת נוסעת…
עד טיפת הרעל האחרונה
להדוף את המשבר