המשבר המודרני הוא כתוצאה משפע ולא מתשישות

דעה: הפרדוקס של המשבר הכלכלי גורם לחשוב על הסיבות שלו והשינויים שהוא הביא עימו.

מלתוס האמין שהאוכלוסייה של כדור הארץ מגבילה את המשאבים הפיסיים שלו. שבעה מיליארד אנשים חיים כיום טוב יותר מאשר לפני 200 שנה. מדענים מ"מועדון רומא" כתבו את "הגבולות לצמיחה" בשנת 1972, וספרו שנשאר כמחצית המאה עד לדלדול המשאבים וזיהום הסביבה. אבל אנחנו לא רואים את זה. לפי ההיגיון הם צודקים, אבל יש כאן איזו טעות.

היום בתעשייה ובחקלאות יש יותר שימוש במִחזור. האנרגיה היא אוניברסלית, ניתן להשיג אותה כמעט מכל דבר ולא קשה להעביר אותה למרחקים. כדור הארץ מקבל כמות עצומה של אנרגיה מהשמש בצורה של חום ואור, רוח, מים זורמים, גאות. לפנינו עצירה מוחלטת של מקורות האנרגיה הפוסיליים (Fossilis, שמתגלים בחפירה) לקראת שנת 2050.

העולם מייצר יותר ממספיק בשביל האנושות. הרעב שקיים באזורים מסוימים של העולם קיים כתופעה חברתית ופוליטית, ולא קשור לחוסר במזון. 3% מהאמריקאים מאכילים את כל אוכלוסיית ארצות הברית ומבצעים ייצוא ענק של מזון. המדינות המפותחות מסבסדות את החקלאות לא בשביל להגדיל אותה, אלא בשביל לצמצם אותה. כמויות אדירות של מזון נזרקות בכל העולם. במהלך 20 השנים האחרונות, אוכלוסיית כדור הארץ גדלה בשיעור של 26%, וייצור המזון גדל ב- 45%.

מסקנה: העולם נמצא במצב של שפע של משאבים. המשבר הוא לא כתוצאה מדלדול של משאבי הטבע, אלא מהשפע. מדוע כשיש שפע של נפט, מתכות ומזון, מחיריהם עלו פתאום? – מתחת לזה נמצא ארגון חדש של הכלכלה שאותו אנחנו עדיין לא רואים. זה בטוח פעולה של איזה קשרים מייצבים חוזרים של הכלכלה שמספקים לה הישרדות, זאת התגובה של השמירה העצמית של הכלכלה.

הערה: המשבר הוא לא תעשייתי, חקלאי או כלכלי, זהו משבר של הציביליזציה. עם כל השפע, האדם מרגיש אותו בכל פעולותיו. המשבר, זה לידה של היחס החדש כלפי העולם. משבר של האושר, הרגשת חוסר ערך, חוסר במשמעות החיים, דרישה למטרה הגבוהה שלהם, לא לאמונה, אלא דרישה להשגה של קיום גבוה יותר.

ידיעות קודמות בנושא:
גבולות הגדילה
המבוי הסתום של ההתפתחות
משבר – נקודת המעבר לחברה החדשה