דף הבית / המשבר ופתרונו / המנהיגים של המהפכות הבאות

המנהיגים של המהפכות הבאות

בכל פעם כאשר החברה, המין האנושי, רוצים לעלות למדרגה חדשה ולהיטיב עם מצבם, השינויים המשמעותיים באמת נעשים באמצעות מהפכה – בתפיסת העולם, במבנה החברה, במבנה המדיני.

כל מהפכה קידמה אותנו למצב הבא, ואחר כך, כאשר גם המצב הזה התגלה כלא מספק, מהפכה חדשה עזרה לעשות עוד צעד אחד קדימה.

כך מתרחשת ההתפתחות שלנו – דרך מהפכות, דרך מדרגות ההתחדשות.

היום אנחנו עומדים בפני המהפכה הבאה ההכרחית והבלתי נמנעת אשר מתרחשת בתחום הפנימי ביותר של חיינו – ביחסים בינינו.

בעידן החדש הם ישתנו בצורה קיצונית, ובמקום להיות זרים זה לזה ורחוקים זה מזה, אנחנו נרגיש קירבה וקשר הדדי, ונתחיל לחיות על פי העיקרון של הדדיות, תמיכה, כמו אחים במשפחה מלוכדת. מהפכת היחסים הזאת תשפיע רבות על המצב הנוכחי.

בואו נתמקד בתכונה המיוחדת המאפיינת את כל המהפכות – גם אלה שהיו וגם גם אלה העתידות לבוא: תמיד בראש התהליך היו אנשים מיוחדים שהניעו אותו ומשכו אחריהם את האחרים.

מנהיגי המהפכות: אז ועכשיו

אין מהפכה ללא מהפכן שהעז לומר בקול רם דברים שהאחרים רק חשבו עליהם, אך לא העזו לומר. אדם כזה עושה שינוי אמיתי.

אם לדבר על המהפכנים של המאה ה- 20, כמו לנין, צ'ה גברה, מרטין לותר קינג, נלסון מנדלה, ניתן להבחין בתכונות המאפיינות את כולם. הם התחילו את הפעילות שלהם בהיותם צעירים, הם היו אנשים משכילים שהרגישו את התהליכים שהתרחשו בחברה מתחת לפני השטח, הרגישו את העם, את הכאב שלו. הם סבלו יחד איתו מחוסר צדק, "התבשלו" על האש הזאת, התבגרו, ובהדרגה עיצבו את האג'נדה החדשה, האידיאולוגיה המהפכנית.

כתוצאה מכך, כפי שאנו לומדים מההיסטוריה, הם באמת הצליחו לבצע שינויים אדירים בחברה ובעולם.

שאלה: בואו נשווה בין מנהיגי המהפכות במאה ה- 20 לבין מנהיגי המהפכה ההולכת ומתקרבת. האם ישנו הבדל ביניהם? או שאנחנו מחכים לאותו המנהיג שיקום, ירים את הדגל וימשוך אחריו את האנושות?

תשובה: קודם כל, אפשר להבין את המילה "מהפכה" בצורה שונה ולא תמיד נכונה.

אנחנו יודעים שבאופן כללי, האדם, שהוא רצון ליהנות, חי בשביל למלא את הרצון שלו. במטרה הזאת הוא משנה את צורת היחסים החברתיים ועובר ממודל אחד למודל אחר: ממשפחה לכפר, מכפר לעיר, מעיר למדינה, לקשרים בין לאומיים. כל זה ממלא את הרצון של האדם שרוצה ליהנות ולהרגיש טוב.

כך האגו הבריא מנהל את העולם, כך אנחנו מתפתחים מדור לדור – ולכן חייבים מפעם לפעם להשתנות במשהו. והשינויים שנגרמו על ידי התפתחות האגו שלנו לא יכולים להתרחש ללא הפסקה, בכל רגע, במיוחד לאור העובדה שאנחנו אפילו לא מודעים למהירות של התהליכים הללו. רק בדור הנוכחי הקצב של השינויים המהותיים גדל בצורה מובהקת, בעוד שקודם הם התרחשו פעם בכמה מאות שנים. בהתאם לכך, גם מהפכות שנבעו מהנחיצות להתאים את היחסים החברתיים להתפתחות הפנימית שלנו, התרחשו לעיתים די נדירות.

בנוסף צריך להבין, שהמהפכות של העבר לא היו כל כך עוצמתיות וקיצוניות. בסופו של דבר, המצב הבא נולד מהמצב הקודם, אפילו שזה קרה במאבקים, קרבות, דיונים סוערים שבהכרח מאפיינים את המעבר מעבדות לחופש יחסי, מפיאודליזם לקפיטליזם.

זה גרם לשינויים גדולים – לא רק ביחסים בין האנשים, אלא גם ביחס לכוח העליון (כלומר, בדתות), וגם בתעשייה ובכלכלה. למעשה, המהפכה התעשייתית בהכרח שינתה את היחסים בינינו, וזה בהכרח דרש שינויים וחידושים חברתיים.

כמובן, תמיד היו אנשים שהביעו את התקווה של הכלל. בנוסף לכך, שכבות שונות של החברה תמיד התייחסו לשינויים בצורה שונה. נסיבות וגורמים רבים משתתפים בתהליך הזה. אולם באופן כללי, ההתפתחות מותנית בכך שהחברה מגיעה להתאמה עם התנאים הגלובליים, עם הטבע.

בעבר אנחנו התקדמנו בזכות זה שהטבע גרם לשינויים כאלה ואחרים בתוכנו. הם התעצבו וגרמו לתגובות ושינויים פנימיים. בעקבות התגובה הזאת אנחנו בעצמינו היינו חייבים לשנות משהו.

באופן כללי, מעניין, שכמה שיותר קרוב לזמנינו בציר של התפתחות הדורות התרחשו השינויים, הם היו חדים יותר ודרשו מבני האדם יותר הבנה, הסכמה, השתתפות.

למשל, במעבר מהתקופה הפרה-היסטורית לתקופת העבדות לא פרצו מלחמות ומהפכות, משום שהחידושים היו יחסית רווחיים גם עבור האדונים וגם עבור העבדים שלהם. ואחר כך הטרנספורמציה הזאת הפכה לתהליך חברתי והובילה להיווצרות המשטר החדש עם חוקים מסוימים ומנגנוני אכיפתם.

אבל זאת לא הייתה התוצאה של ניתוח במודע והסקת המסקנות בהמשך – פשוט החיים בעצמם גרמו לעלייה למדרגה הבאה. תחת השפעת הטבע אנחנו הבנו שהעבדות כבר אינה משתלמת ולא יכולה להימשך. התנאים שנוצרו במסחר ובתעשייה דרשו שהעבד יהיה מעוניין בעבודתו ומשוחרר מהמצב של חוסר זכויות מוחלט, משום שזה מאפשר לקבל ממנו רווח גדול יותר בהרבה.

כך במרוצת הזמן העבד הפך לעובד הכפוף לאדונו, ואחר כך נהיה חופשי לגמרי. כך או אחרת, בתהליך הזה הכול תלוי ברצון ליהנות, במידת התועלת שאני יכול להפיק ממישהו והוא ממני.

ובכן, הטבע מעורר בנו שינויים תוך כדי ההתפתחות הפנימית שלנו, ומאיתנו כל פעם נדרש לעכל, להבין ולהרגיש את השינויים הללו, להסכים עם התהליך הכללי, עם השינויים שבו, עם הסתגלותו וקליטתו בחברה האנושית.

דווקא בזה נמצאת התרומה, ההשתתפות שלנו. אנחנו חייבים להיצמד לאמצע: למרות שהטבע מכריח אותנו להשתנות, אנחנו בכל זאת חייבים לעשות שינויים בעצמינו.

כך משתלבים האבולוציה והמהפכה (רבולוציה). האנושות עוברת תהליך פנימי של התפתחות ויחד עם זאת – תהליך חברתי יזום של התחדשות היחסים החברתיים. ולמרות שכל זה נגרם על ידי הטבע, מצידינו נדרשת הבנה, מודעות ומימוש.

שאלה: איפה יש כאן מקום למנהיג, למהפכן, שהולך קדימה ומושך את האחרים אחריו?

תשובה: הדברים תמיד מתקיימים בצורה כזאת: המנהיג אוסף סביבו קבוצת חברים ואנשים אחרים ממעגלים יותר חיצוניים, עד שמגיע להמונים, שהם די פסיביים אבל מעורבים בתהליך השינויים.

שאלה: במה המהפכן מתבלט בסביבה הפסיבית הכללית?

תשובה: ביכולתו "להצית" את האחרים. הרי, הצורך, הרצון לשינוי לטובה קיים גם אצלם, והוא חייב בהתאם לזה "לקנות" אותם על ידי ההבטחות. יחד עם זאת, המהפכן בדרך כלל מפותח יותר, מבין ומרגיש יותר, ולכן רואה את העולם באור קצת אחר. ובנוסף, הוא יודע כיצד לפנות לאנשים ובאיזו צורה להקנות להם את הנחיצות של המהפכה, כלומר, נחיצות בשינויים במבנה החברתי. אם האדם מוצלח, אם הוא פועל בזמן הנכון ובנסיבות הנכונות, הוא מממש את מטרתו.

מהפכנים תמיד היו אנשים משכילים, הבינו את מה שקורה, ידעו לקרוא את התמונה הכללית וגם היו בעלי כריזמה מיוחדת. בנוסף, היו לצידם עוזרים שהיו מסוגלים "להדליק" את ההמונים. בצורה כזאת הם הובילו את ההתפתחות.

מצד שני, המילה "מהפכה" לא תמיד מתאימה. כמובן, מדובר בשינויים, אולם בשינויים כאלה שכבר נמצאים ומתבשלים בתוך החברה, ורק צריך להוציא אותם החוצה, לפתוח אותם, להוציא מהכוח אל הפועל.

ההיסטוריה נותנת לנו דוגמאות מהדורות השונים: תמיד מנהיגים היו אנשים משכילים מהמעמד הבינוני ומעלה, לא "עמך", ויחד עם זאת הם היו מסוגלים להתחבר להמונים כדי להוביל אותם לקראת השינויים. אף פעם התופעה הזאת לא הייתה מוגבלת במסגרת של אליטות – אבל משם היא התפשטה לשכבות רחבות של האוכלוסייה.

המהפכה שלפניה אנחנו עומדים כיום היא יוצאת דופן. היא תהיה מיוחדת במינה.

כעיקרון, התהליך הוא אותו תהליך: הטבע עובד עלינו ודוחף אותנו לשינוי. אבל הפעם השינויים נגרמו לא מפני שהרצון כבר ישנו ורק הסביבה עוד לא מסודרת בצורה מתאימה, כמו שזה היה במעברים ממערכת חברתית קיימת למערכת חברתית חדשה בתקופות הקודמות. לא, היום אנחנו חייבים לשנות את עצמינו לבד. לפני שהמהפכה תשנה את פני החברה שלנו, צריך לשנות את האדם. לכן, נדרשת מאיתנו עבודה מקדימה, בסיס, שבלעדיו שום דבר לא יצליח.

לכן אנחנו חייבים לצאת לעם וללמד אותו לבנות יחסים חדשים, חוקים חדשים שלפיהם אנחנו נתקיים. דווקא לזה הטבע דוחף אותנו, זה מה שהוא מחדיר לתוכנו. ולכן ראשית, נדרשת מהפכה "חינוכית" – אנחנו חייבים לעשות הכול כדי לצאת לעם ולחנך אותו.

לפי הסימנים החיצוניים זה דומה במשהו למה שהבולשביקים, עם לנין בראשם, רצו לעשות ברוסיה. הם גם הפיצו חומרים מודפסים, פנו להמונים, עשו עבודה במפעלים ובבתי עסק, ובכל פינה הסבירו את המסר שלהם. ועל אף שזה לא היה שינוי האדם, אלא שינוי החברה – הם בכל זאת עשו תעמולה והסבירו מה צריך לעשות.

בזמן פעילותם הם התאימו את עצמם לעם ובאמת פנו לעניים, ל"עמך", שהיו מאוד רחוקים מהמהפכה התעשייתית שהמדינה הייתה זקוקה לה כדי להתפתח ולא להיות נספח חקלאי של אירופה.

שאלה: ובכן, המהפכה הבאה תהיה מהפכה בחינוך ותדרוש תעמולה מקדימה בכל שכבות החברה. רק לאחר מכן הקרקע תהיה מוכנה לשלב המכריע – שינוי האדם. במקרה כזה, אילו תכונות צריכות לאפיין את מנהיגי המהפכה הבאה?

תשובה: קודם כל, הם יהיו מדריכים, "צבא" של מדריכים. הם צריכים לפנות לעם, במיוחד דרך רשתות וירטואליות, דרך האינטרנט, משום שהוא מכסה את כל העולם ומאפשר להגיע לכל אחד, בלי להסתבך עם החומר המודפס.

באופן כללי, המהפכה האמיתית מתרחשת היום לא בערי הבירה. נוצר מצב אחר: המהפכה חדרה פנימה, ובשלב הראשון מתרחשת קודם כל בתוך האדם.

שאלה: מה היא המהפכה הפנימית?

תשובה: כמו בכל מהפכה, האדם חייב להתייאש מהמצב הנוכחי. אבל יחד עם זאת, הוא חייב להבין את הסיבות של המצב: הוא לא תלוי לא באליטות החמדניות שדואגות רק לעצמן, לא בממשלה שלא עושה שום דבר באופן מעשי. העניין הוא בטבע האנושי.

אף אחד אינו אשם, אנחנו לא מתכוונים לשרוף, להשמיד או להחליף את אף אחד – הרי, הפונקציונר הבא יהיה אותו דבר, אם לא יותר גרוע. לא, אנחנו רואים שהשונא שלנו, האויב שלנו – הוא הטבע שלנו. הוא הטורף שיושב בתוכנו – האגו שדואג רק לעצמו. בתוכי ובכל אחד מאיתנו יושבת חיה שחושבת על עצמה בלבד. היא מסתכלת על העולם מתוך האדם ועושה חשבון: "איך אני יכולה ליהנות? איך להשתמש בכל אחד רק לטובתי? איך להשפיל את הזולת? הרי, זה גם תענוג…"

לכן, האדם קודם כל זקוק למהפכה בהבנת הגורל שלו: "מסתבר, שאני כולי תלוי בחיה שמתחבאת בי, אני כפוף לה".

ואז אנחנו נגיע להסכמה שצריך לבנות מערכת של תיקון פנימי שלנו. היא תראה לנו מהי החיה הזאת – הטבע שלנו, היצר הרע, האגו שהורס כל יוזמה ולא מאפשר לרסן ולהרגיע אותו. להיפך, הוא תמיד שולט בנו ואפילו שנעשה "שמיניות באוויר", הוא בכל זאת ממשיך לשלוט ולא משנה כמה אני רוצה לצאת משליטתו, להשתלט עליו – בסופו של דבר אני אגלה את אותו פרצוף, אותה חיה שמנהלת אותי, אפילו אם היא בלבוש אחר. פשוט אין לי טבע אחר חוץ מהאגו.

התהליך הזה נקרא "הכרת הרע": אני לומד להכיר את החיה שבי ורואה עד כמה היא מטורפת, מתוחכמת בשליטה הטוטאלית שלה, ולא משאירה לי שום דבר.

רק דבר אחד יכול להציל אותי – אם אני מתחבר לאחרים, אז אנחנו מוצאים בינינו את נקודת החיבור ופועלים מתוכה. אז אנחנו יכולים להדק את החיבור בינינו יותר ויותר, להשתלט על החיה שבתוכנו, על היצר הרע, לזרוק אותו, להתרחק ממנו. זו הדרך היחידה.

העבודה בכיוון הזה – זה החינוך האינטגרלי, או חכמת החיבור. השם לא כל כך חשוב. מה שחשוב הוא איך אנחנו מממשים את השלב הראשון של המהפכה.

יוצא כך, שהמהפכן הבא – הוא מוביל, מורה, מדריך. הוא לא קם נגד אף אחד, לא מסית חלק אחד של העם נגד חלק אחר, או מדינה אחת נגד מדינה אחרת. הבולשביקים דווקא היו צריכים מלחמה כדי בעזרתה להשתלט על האליטות שנחלשו. כאן אין שום דבר כזה – אנחנו עומדים מול האדם. ולא משנה אם הוא עובד אדמה או מלך – זה לא חשוב. הרי, כולם, מהקטנים ועד הגדולים חולים במחלה אחת, כולנו נשלטים על ידי היצר הרע, כולנו עבדים שלו.

ולכן כל אחד צריך לעבור דרך השינויים, דרך הלימוד, כדי להכיר את מה שקורה, להבין את דרך ההתפתחות של המין האנושי, את המדרגה הנוכחית, והמדרגה הבאה שעליה אנחנו חייבים לעלות. מי שחכם, הוא רואה, הוא כבר רכש שכל ורגש. ואז, בהתאם לשינויים הפנימיים, אנחנו נתחיל לבצע שינויים בחברה.

זה לא מרד, לא טרור – זה צריך לבוא מבפנים, לפי דרגת ההתפתחות, לפי הבנה והכרה, לפי הרצון העמוק הפנימי של האדם. ולכן רק שיטת התעמולה, ההסברה והחינוך שמבוססת על זה שכוח החברה משנה את האדם, תעבוד. רק כך אפשר להתקדם. ומכאן מצטיירת הדמות של המהפכן הבא.

שאלה: כלומר, הוא מדריך, מורה, ותפקידו להביא את האדם ואת החברה כולה, כולם, כל השכבות, להכרה של טבע האדם, שמביא לנו צרות והורס את החיים שלנו, לא מאפשר לנו לבנות יחסים טובים עם האחרים. הוא השונא הפנימי שמסתתר בתוכנו. יוצא כך, שבן אדם או קבוצת אנשים שתקום בראש המהפכה הבאה, אלה הם מחנכים ששיטתם לגמרי הפוכה מהגישה הכוחנית, מסכסוכים ועימותים?

תשובה: נכון. אלימות כאן לא במקום בכלל, משום שכל המהפכה הזאת מבוססת דווקא על שוויון. אנחנו שואבים כוח לשינוי מתוך האחדות, ואחדות אמיתית אפשרית רק בין שווים.

המדריך הוא גדול, גבוה, מבין, חזק – כל זה נכון. אבל ביחס לאחרים הוא דווקא נמוך מכולם: הוא תומך בהם, מלמד אותם, משרת אותם. אין כאן מקום לאליטה חדשה.

בהמשך, מתחילים להופיע השליחים שלו – אנשים שמסוגלים לעבוד בשטח. ואחר כך, תוך כדי השינויים שאנשים עוברים, מגיע תורם של המארגנים אשר מסדרים את החברה החדשה שתואמת לשינויים הפנימיים שהאנשים עברו.

יוצא כך, שהמהפכה מתרחשת בתוך האדם – ובהתאם לכך קובעת עבורנו את פני החברה החדשים.

מתוך התוכנית "חיים חדשים", שיחה מס' 337, 03.04.2014

ידיעות קודמות בנושא:
האידיאולוגיה של המהפכה הבאה
ההיסטוריה של העם היהודי
ושוב הקרב ממשיך

One comment

  1. בכל המהפכות שראינו עד היום בהיסטוריה, בפרק זמן קצר המהפכנים, שתפסו את השלטון, עברו די מהר לפעול למען עצמם. במה תהיה שונה המהפכה הזו? מה ימנע מכך שזה לא יקרה גם במהפכה הבאה, אם תהייה כזו?

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest