צריכה להיות תחרות. אם המטרה אינה לדרוס את היריב, אלא להשיג את המטרה, כלומר את הצד השלישי, אם איני מתייחס למתחרה כ״אני או הוא״ אלא על מנת להשיג את המטרה ולהתקדם קדימה – אז הוא לא מתחרה שלי, אלא עוזר, שותף.
כאשר האור מאיר, האדם מרגיש
שהוא נמצא בשליטת כוח הבורא,
המאפשר לו לבצע פעולות
שמנוגדות לשכל הרציונאלי
האגואיסטי. הוא בשמחה
סומך על הבורא, מתוך רצון לרומם
אותו, על ידי פעולות ההשפעה. מתגלה
עולם חדש.
ההצלחה תלויה ביגיעה ובעדינות הנפש. כוח האמונה
מתלבש באדם ומביא לו
תענוג מהשפעה, מאיר עליו עם האור
מלמעלה. אור האמונה מחזיק את האדם. אך אם
האור נעלם, האדם נופל אל תוך רצונו ליהנות, בחזרה לעולם הזה.
המשימה שלנו: לגלות את כוח האמונה שמעל הדעת,
את כוח השפעה במקום כוח הקבלה.
עלינו לחיות אותו,
להיות שקועים בתוך השדה שלו,
ורק באמצעותו
להתייחס למציאות, לחברים.
או אז ניצור בינינו קשרים הבנויים על השפעה על פני הקבלה –
וזהו עיצוב הנשמה!
כאשר כוח ההשפעה מתגלה
באדם, הוא מרגיש
תענוג בפעולות כנגד
האגואיזם הטבעי. הוא
דואג שלא לאבד את
כוח ההשפעה. אך צריך
לחזק את הידיעה, את האגו,
על מנת להתעלות מעליו
בפעולות מעל הדעת, באמונה.
הבורא הוא כוח ההשפעה. אך הנבראים
מסוגלים להשיגו רק
על פני כוח הקבלה. לכן
עד שהאדם ילמד לבוריו את כוח
הקבלה, אין הוא יוכל
להרגיש את כוח ההשפעה
הנמצא מעל כוח הקבלה.
זה נקרא גילוי
הרוחניות באדם.
ישנם שני עולמות – דרגות:
– העולם המוכר לכולם, המנוהל על ידי הרצונות
להנות, על ידי כוח הקבלה.
– העולם עליון, המנוהל על ידי הרצון
לגרום הנאה, על ידי כוח ההשפעה. זהו הכוח הלא מוכר לנו
של הבורא, שאותו אנחנו מקבלים מחוץ
לעולם שלנו. הוא סותר
את הידיעה הרציונאלית.
אמונה מעל הדעת היא הרגשה שההשפעה חשובה מהקבלה, שרוממות ה׳ חשובה יותר מכל המציאות. האדם מתחיל להרגיש שהתעוררה בו דאגה חדשה: לעשות דבר מה לטובת הבורא, אבל שהבורא לא ידע על כך, ללא קבלת שכר בתמורה.
תשתדל כל הזמן למצוא את הטוב שבהשפעה, שבמחשבות על הבורא. ולהיפך, למרות שאתה מקבל, ואתה נהנה מהקבלה, אתה חייב להכיר בכך שמי שנהנה זו החיה שבך, ואילו הנשמה שלך מתרחקת מהבורא, במידה שבה היא נהנית מהקבלה.
העיקר הוא שכאשר אתה מתגבר על הפרעות לא תאפשר לחלק הרוחני שבך להיחלש – ועוד יותר מכך, לעזוב אותך! תחזק את ההשתוקקות שלך לבורא ותאמץ בכך את ליבך.
קראו עוד בטוויטר שלי.