בדרך הרוחנית לא מחשיבים את העבודה השגרתית ואת המאמצים הרגילים, אלא את המאמצים שמעבר למאמצים הרגילים. דווקא הם מתאספים לכדי הבנה חדשה, לגילוי האור העליון והבורא בתוכם.
במצבים הרוחניים שום דבר לא נעלם, אלא מתחלף, כדי שנתקן את המחסומים החדשים. אולם אין צורך לחכות לנפילה, אלא לחפש מה עוד אפשר להוסיף לגדלות הבורא – ולעלות. דווקא בעליה יש לפתח יראה מההתרחקות, לחפש עליה חדשה ולבקש את הבורא!
אם העבודה הרוחנית נעוצה בהשגת הכוונה להשפיע, תוך התגברות על הרצון הטבעי לקבל שבתוכנו, אז הכוונה להשפיע מושגת על ידי קיצור זמן הירידה, בין העליות.
אל תרגע עד שתרגיש אהבה ויראה באופן קבוע, מכך שאתה עומד לפני הבורא, עד שההרגשה הזו תהפוך לטבעית. על מנת ששום תופעות מהעולם הזה, תענוגים או פחדים, לא יוכלו לכבות את ההרגשה הזאת. ודאג לא ליפול מהרגשה זו כל העת.
אם איננו מגלים בעיה על מנת לתקנה, אז הבורא שולח לנו בעיות יומיומיות, ועל ידי כך דוחף אותנו להתקדם. לכן, אפילו בעליה רוחנית עליך לבקש התקרבות גדולה יותר לבורא, לחפש הזדמנות לתיקון, לבקש לעלות ולהתקרב אליו.
העבודה הרוחנית וכל התקדמותנו הרוחנית – תלויים רק בהרגשת חשיבות הבורא. הכול מגיע אלינו רק מ"אין עוד מלבדו" ורק בשביל ש"ננעל" עליו, על ידי העלאת חשיבותו בקרבנו.
הכנס באמריקה ב-2018 היה מוצלח, התגלתה חשיבותו של הבורא מעל לתועלת האישית, מעצמי אל הקבוצה ומהקבוצה אל הבורא. להמשיך את העליה, פירושו של דבר להשיג גדלות רבה יותר של הבורא מעל לתועלת האישית שלנו, לגרום לו נחת רוח, מבלי לחכות לכנס הבא.
נוכל להתחבר ולהפוך לעשרייה רק בתוך הבורא. לכן, צריך לדבר רק על גדלות הבורא ולא על שום דבר אחר. סוף המעשה, האיחוד עם הבורא, חייב להיות נוכח כבר במחשבה הראשונית שלנו ובכל פעולה שלנו.
עמוד כנס איטליה 2018: http://www.kabbalah.it/congresso/en
קראו עוד בטוויטר שלי.