במערכת השגחה עליונה ישנן תקופות שנקראות חגים. אלו הן הארות מיוחדות מלמעלה שמתגלות בתדירות ובכוח מוגדרים: בדומה לימים, לשבועות, לחודשים. אולם, אין אלו זמנים, אלא שמות של אורות עליונים שדוחפים אותנו לתיקון.
האמת נגעה בי –
הבנתי: אם גדלות הבורא שבי
תהיה מעל הכול,
היא תושיע אותי!
מתוך התיקונים בולטים במיוחד "מצרים", "יציאת מצרים", "מעבר ים סוף", "קבלת הערבות", "קבלת התורה".
יציאת מצרים מתרחשת לפני חג הפסח.
פסח מסמל את תחילת החרות מהאגואיזם, רכישת הרצון ״להשפיע על מנת להשפיע״.
תיקון הרצון להשפיע לפני ל"ג בעומר (היום השלושים ושלושה בעומר) נקרא תקופת מצב הקטנות. ממנו מתחיל תיקון הרצונות לקבל – זמן מצב הגדלות וקבלת אור ההשפעה בתוכו, שזה נקרא גם קבלת התורה.
היום אנחנו חוגגים את ל"ג בעומר. פירושו של דבר שהסתיים תיקון הרצונות להשפיע שבנשמה: חסד, גבורה, תפארת, נצח, עד לספירת הוד שבהוד – ובסך הכול ל"ג (הספירה השלושים ושלוש מתוך חמישים). לאחר מכן מתחיל תיקון הרצונות לקבל לרצונות להשפיע: מהוד שבהוד ועד למלכות.
שלושים ושלושה ימי התיקון בחפץ חסד (להשפיע על מנת להשפיע), בזמן מצב הקטנות, רכישה של מדרגת הבינה על פני האגואיזם שעימו יצאנו ממצרים. זהו החג של תיקון הרצון עד למצב הקטנות. ולאחר מכן, מלהשפיע על מנת להשפיע ניתן לעבור לקבלה על מנת להשפיע, עד לקבלת התורה.
החל מל"ג בעומר עלינו להתחבר במסירות גדולה יותר, על מנת להכין את הרצון שלנו לקבלה על מנת להשפיע, על מנת לקבל את התורה, את אור החוכמה. לכן "ל"ג" (היום ה-33) – זוהי נקודת מפתח על הגבול שבין הרצונות להשפיע לרצונות לקבל.
מכאן נוכל ללמוד על האירועים ההיסטוריים שקשורים בל"ג בעומר: מות 24 אלף תלמידי רבי עקיבא – שהלכו לעולמם מפני שהפסיקו להתייחס טוב זה לזה – על פי הכלל "לכל תיקון קודמת שבירה".
החג ל"ג בעומר מסמל אחדות, איחוד. למעשה, כל מועדי ישראל (ישר-אל) – מצביעים על חיבור (תיקון) גדול יותר או לחילופין על הפירוד (שבירה) שקיימת בינינו.
כל מועדי ישראל – הם ציוני דרך בתהליך תיקון הנשמה עד לתיקונה המלא. לכן, המועדים מספרים על ההיסטוריה של עם ישראל מתוך השבירות והתיקונים. לא ניתן לתקן את הרצון מבלי לגלות את שבירתו.
החיים – הם הקשר שבין אלמנטים, כניסתה ויציאתה של האנרגיה, חילוף חומרים, ואילו במערכת הקשר שבינינו – החילוף ויחסי הגומלין מתרחשים ברמת הרצונות.
לכן, עלינו להשתדל להעיר את המערכת (דרך האור), מבלי לחכות שהיא תעיר אותנו "בבוא העת" (בעיתו).
אם נצליח להעיר את מערכת הקשר שבינינו, נתחיל להבין ולהסכים שעלינו להיות מחוברים ולקבל על עצמנו את חוק של המערכת – חוק הערבות, שמבטא את הקשר המלא שבין כל החלקים/נשמות. דומה הדבר לחוק שעל פיו פועל גוף בריא.
קראו עוד בטוויטר שלי.