כוח אחד מניע אותנו.
הוא מגדיר את הקשרים שבינינו.
הוא מנהל אותנו – בין אם אנחנו רוצים בכך ובין אם לאו.
אם נהיה כרשת כללית – נגלה את הכוח הזה.
כל השינויים מתרחשים רק בתוכנו –
לחיות בהסתרת הכוח הזה או בגילויו.
זהו הגורל שלנו.
לאחר חורבן בית שני, היהודים התפזרו לכל קצות תבל, על מנת לספוג את רצונות אומות העולם.
תהליך זה הסתיים בימי האר"י (משיח בן יוסף). אולם, היהודים לא התחילו לעסוק בתיקון ובגילוי של חכמת הקבלה – והעולם הלך לכיוון של התפתחות מדעית.
ואילו בתקופה שלנו, מתגלה המבוי הסתום של דרך בעיתו.
דחפים בלתי נשלטים מתעוררים בתוך האדם,
על מנת שיראה איזו חיה קטנה הוא.
על מנת שיפנה לבורא,
בבקשה לרכוש את חשיבות המטרה,
שכל ההפרעות
יתגמדו בחשיבותם ביחס לחשיבותה.
כדי שיעלו את האדם ולא יורידו אותו…
לפי תסכולנו מהחיים – אנו יודעים שהתבגרנו,
האגו שהתפתח סגר עלינו – מצאנו את עצמנו קשורים – זהו המשבר,
"הבלבול הבבלי".
מכאן ואילך, בדומה לבבל, אנו זקוקים לאברהם…
האדם אינו חי לפי הערכים
של עצמו, אלא של החברה.
מלבד הנחוץ לגופו,
כל היתר מוערך רק
על ידי גאוותו,
שאותה ממלאת החברה.
לכן חייבת להיות חברה
שתעריך את ההתקדמות הרוחנית – או אז תוכל
להתקדם.
רק בדורנו מתגלה
העולם העליון.
בעבר הייתה רק ההכנה.
מעולם בעבר, הרוחניות לא
התגלתה.
היא מתגלה רק עכשיו. ל
כן דורנו מכונה
דור המשיח.
על אף שבינתיים אנו שונאים זה את זה…
הטבע העליון – זוהי מערכת
הקשר בינינו לאחד שלם.
אך בפנינו מוצג
עולם שנשבר.
כפי שאנו מציירים תמונה,
גוזרים אותה לחלקים,
על מנת שהילד יאסוף אותה וילמד.
כך עלינו לאסוף בצורה נכונה,
את עצמנו
בעזרת רמזים מלמעלה,
לשקם את עולמנו השבור.
בעולם שלנו, האגואיזם מקבל את דעת הכלל – שהרי זה מה שמגדיל אותו!
בדרך הרוחנית, האגואיזם מתנגד לקשר עם הקבוצה – שהרי זה מה שמקטין אותו.
המקובל חייב לבחון את הדעה של מי הוא מקבל – את דעת הקבוצה או את דעת הכלל: "דעת תורה הפוכה מדעת בעלי בתים".
אנחנו תמיד רואים את העולם דרך העשירייה. כך נבראה כל הבריאה – בצורת עשר הספירות של שם הבורא – הוויה. זאת הסיבה לכך שאנחנו מקבלים את דעת הסובבים אותנו, שהרי אנו תופסים את "המציאות" שעברה אלינו דרכם.
כך קורה בדרגת העולם הזה. ואילו ברוחניות – זה להיפך!
מכיוון שאנחנו רואים בכל הסובב אותנו את השתקפותנו הפנימית,
הדרך היחידה להשיג את גילוי המציאות (שמחוצה לנו) – היא לכייל את עצמנו כלפי עשרייה, כאל אחד שלם. גילוי מציאות זה הוא שנקרא קבלה מעשית.
אנחנו בוחרים בדעה שבה בוחרת הסביבה, גם אם אנחנו מבינים שהיא שקרית, אי-רציונלית, מנוגדת לטיעוניו של השכל הבריא. האדם מקבל החלטה על פי העיקרון "כמו כולם", כתוצאה מהשפעה של התנהגות דומה מצד אחרים. בתמורה האדם מקבל בטחון!
שלא במודע, האדם תמיד רואה את העולם דרך הזולת.
האדם תופס מציאות שמעוותת על ידי דעות של אנשים אחרים.
כאשר האדם יודע על הבחירה בקבוצה, הוא משנה את תפיסתו לקבוצתית, תחת השפעתם של ערכים קבוצתיים, גם אם הקבוצה טועה באופן חד משמעי.
לגלות את העולם העליון, פירושו של דבר לכוון את עצמך לקליטה שלא דרך החברה, אלא בתכונת ההשפעה. הכוונון הוא בקבוצה. אולם בעת שינוי התפיסה, מתעורר באדם פחד להתנתק מהעולם, כאילו שהוא עוזב את העולם, עוזב את בני ברוך (על בסיס שמעתי ד׳, סיבת הכבדות).
הקנאה מכריחה את האדם להשקיע מאמצים.
הקנאה מועילה, אם היא מובילה למטרה.
אני מעריך את הקנאה – זהו בחוט שהחברים זרקו לטובע.
אני נאחז בחוט זה, בקנאה, ולכן אני רוצה שהחברים יהיו גדולים וחזקים ממני,
שהרי אני תולה בהם את כל תקוותי.
לא להיכנע לדעת הכלל, להגן על זכותך לאמת – רק חשיבות המטרה יכולה להעלות את האדם מעל הפחד להידחות על ידי החברה. כל מקובל הולך כנגד הכלל, מתגבר על הפחד, על כוח הרע. כל היתר – חוזרים לעולם המוכר להם (ראו: שמעתי, ד׳)
כל הנמצא מחוצה לנו – זה בורא!
הוא מתראה בתוך
תכונות מנוגדות, דוחות זו את זו. מעליהן אנו בונים את הרצון הרוחני,
האנטי אגואיסטי (כלי),
שהרי אין בנו רצון להשפיע.
אך הרצון לקבל שלנו עם
המסך – עובד כרצון
להשפיע.
הבורא מתגלה בתוך
חיבור ה-10, שבו כל אחד
ביטל את עצמו עד ל-0. החיבור
בין שווים, על אף שכולם שונים:
כשאנו מתבטלים, 10 האפסים מתחברים לאפס אחד, הכולל 10
אפסים, כ-10 ספירות.
מבין המתנגדים לקבלה –
הרוב הם, מי שרוצה לבטל אותה,
שהרי מוטב
שהיא לא תתקיים – כי אז הוא לא
יחוש נקיפות מצפון, שבגין כך שהוא חלש
ועצל ללכת נגד
טבעו, לעלות על הר
הבורא. בכך הוא מוכיח
את צדקתו, כביכול!
דווקא בחכמת הקבלה האדם
מתקשה לעמוד על דעותיו.
הוא חש סכנה ללכת
כנגד הדעה המקובלת.
ובמיוחד להגיד את האמת בקול רם.
מתעורר בו פחד חייתי.
הרי האמת שלו לא בהכרח כה ברורה לעין,
והחברה האגואיסטית
מתנגדת לקבלה.
איש אינו חופשי מלחץ
החברה. אם לדעתה,
"המלך אינו ערום", אזי על אף
הנראה לעין, כל עוד שהיא
חושבת כך, נחוץ אומץ ללכת
כנגד המוסכמות שלה. שהרי החברה
מוכנה למעוך תחתיה כל אחד,
שיוצא כנגד ערכיה הקדושים!
קראו עוד בטוויטר שלי.