קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
בעת לידת האדם, מופיעה בו תחילת הנשמה המכונה "נקודה". היא נמצאת בתוך רצון האדם המכונה "לב".
ולכן ההשתוקקות לבורא מכונה "הנקודה שבלב".
על פי בעל הסולם, מאמר לסיום הזוהר:
"כמו שהשי"ת אינו חושב בעצמו, אם הוא נמצא או לא, אף הרוצה לזכות לדבקות בבורא, אסור לו לחשוב על עצמו, כי אין לך שינוי צורה גדול מזה. ולפיכך, כל מי שחושב על עצמו, נמצא בודאי בפירוד מהבורא. ולא יבוא לידי השואת הצורה ולא יוכל לגלותו לעולם"
לאחר שבירת הנשמה, חלקיה השבורים, אנחנו, הנבראים, נחשבים למתים, הרוצים לקבל רק לעצמנו ולכן מנותקים מהבורא. ורק הנקודה שבלב, רשימו מהאור חוזר שנותר מהרצון להשפיע, שומרת בנו את האפשרות להחיות את עצמנו.
אנו נמצאים בתוך הבורא, בתוך שדה ההשפעה והאהבה. ואין עוד מלבדו. ניתן להרגישו רק במידת השתוות הצורה אליו. אם איננו משתוקקים להרגישו בהשתוות הצורה אליו, אזי הוא מדרבן אותנו על ידי השפעה הפוכה, שלילית, בכדי שנתקדם לכיוונו. הגיע הזמן לבין זאת ולהחכים.
במקום בו אין אור חוזר, כוונה על מנת להשפיע, לבוש לאור ישר – האור הישר, הבורא, אינו מתגלה שם, כאילו שאינו בנמצא. לכן עליך לפנות את כל פעולותיך לרכישת הכוונה על מנת להשפיע – ובה, תגלה את הבורא.
כשהאדם מרגיש שהוא נמצא בשפלות ושהאגואיזם אינו שולט עליו – הוא מסוגל להיכנס לעולם הרוחני. חשיבות העבודה הרוחנית נמדדת על ידי הרגשת הירידה, שהרי הבורא שונא את האגואיזם…
מי שרוצה לגלות את החיים, צריך לפתח את הנקודה שבלב שלו. היא קיימת בכל אחד, אך אין היא מאירה. זהו העובר של תכונת ההשפעה, הנשמה.
אולם היא נמצאת ב"עפר", כלומר האדם לא מתחשב עימה. ועלינו להקדיש תשומת לב רבה בכדי לפתח אותה עד לגילוי הנשמה בה.
על פי בעל הסולם, מאמר לסיום הזוהר: "עליך לכוון את כל מחשבותיך לבורא. אל תעשה שום דבר, שאינו מקרב אותך אליו. ולכן, כל מעשיך צריכים להיות לתועלת הזולת. כך, תגיע להשתוות הצורה אליו: כמו שכל מעשיו של הבורא הם לטובת הבריות, כך תנהג גם אתה, עליך לחקותו. כך תגיע לדביקות בו!"
קראו עוד בטוויטר שלי.
