אנו היהודים צריכים להראות לכולם אחדות, מעל הפילוגים העוינים בחברה. כשאנו מיישמים בינינו את שיטת החיבור, אנו שולחים לאנושות כוחות חיוביים ומאחדים, ומעוררים בכך יחס חיובי כלפינו.
לפני כ-3800 שנים, בבבל העתיקה, אברהם כינה אותנו "עם ישראל" ("ישראל" מלשון "ישר-אל", כלומר ישר אל הבורא). מאוחר יותר, נקראנו "יהודים" – מלשון ייחוד/י, אחדות, מאוחד (על פי ספר "יערות הדבש", חלק ב').
כדי למנוע את התסריט הדיסטופי העתידי, שצפוי לעם ישראל בארצות הברית ובמדינות אחרות, עלינו להתחבר לפי העיקרון של "ואהבת לרעך כמוך", להפוך ל"אור לגויים", כלומר למוליך, שמעביר לעולם את הכוח החיובי והמאחד של הטבע.
בעשור האחרון, לאחר גידול עצום בממדי האנטישמיות: גידול בכמות האיומים והפשעים האנטישמיים, וגם של הלכי רוח אנטישמיים, כל הסימנים מצביעים כעת על השואה הבאה, שמתהווה בארצות הברית. אך איני רואה היענות מיוחדת למסר הזה מצד העם היהודי.
האנטישמיות מגיעה היום לממדים גלובליים חדשים, שלא נראו כדוגמתם בעבר. זאת, משום שהעולם היום עבר אינטגרציה גדולה יותר, בקנה מידה עולמי. האנטישמיות הופכת לתופעה טבעית בקרב הלא יהודים – בתת המודע הם מצפים מהיהודים להוביל את תהליך כינון הקשרים החיוביים בין בני אדם.
קראו עוד בטוויטר שלי.