עלינו לכוון למרכז העשירייה ולצפות באופן שבו הבורא מסיט אותנו לכיוונים שונים. הוא עושה זאת בכוונה, בכדי שבכל פעם נפעל נגדו – הוא מושך לכיוון מסוים, ואילו אנו – לכיוון אחר. באופן זה, תוך הליכה אחרי הבורא, אנו מחזיקים את עצמנו במרכז ומתחילים להבינו.
איך לפתוח את השסתום, את המעבר לעולם הרוחני, במרכז העשירייה?
לשם כך, עלינו לנעוץ שיניים ולהוציא את הפקק, שסותם את הלב של כל אחד מאיתנו בעשירייה.
הרצון שלי מורכב מתשע תכונות. מלכות של עולם אין סוף קיבלה אור, שנכנס לתוכה דרך תשע הספירות הראשונות. תכונות אלה הוטבעו בתוכה.
תוך צמצום האגואיזם, צמצום השימוש ברצון לקבל, מלכות בונה מסך ואור חוזר, כלומר את התבנית של תשע הספירות הראשונות – את תמונת הבורא.
אני משתדל להקטין את עצמי כמה שיותר ולראות את החברים מחוברים ושייכים למדרגה עליונה ממני. העשירייה מהווה בעבורי את הכלי הרוחני של הבורא ומרכזה זו ספירת היסוד, שאני נדבק אליה כאל גילוי הבורא ביחס אלי.
מלכות לא מרגישה דבר, לא מגיבה, אם אין לפניה תשע ספירות ראשונות. ט' הספירות תמיד מוכנות, אולם הבעיה היא לפתח את הרצון, המלכות, להנות עד כדי כך שהוא ירצה להתחבר עם ט' הספירות הראשונות – להרגיש ולשמוע את הנמצא מחוצה לו.
תקופת ההכנה היא ארוכה, אולם לא כדאי לקצר אותה, צריכים פשוט ללכת שלב אחר שלב בנחישות. אסור לעצור או לדלג על מדרגות. אנו נמצאים בידי הבורא ואם הוא גילה לנו את תחילת הדרך לא צריכים לשנות דבר אלא להמשיך באותו הכיוון.
עלי להכניע את עצמי בפני תשע החברים ולהעלות אותם עד לגובה הבורא, כאשר בכל רגע אני מכניע בפניהם את האגו שלי. הבורא יעבוד בכיוון ההפוך, כשהוא יראה לי את החברים שפלים ומלאי חסרונות יותר ויותר. כאן מתחילה העבודה…
אני מחפש את הבורא דרך מרכז הקבוצה. אם אני רוצה להתחיל לעבוד עם הבורא, להשפיע לו, אין זה מספיק להגיד "אין עוד מלבדו", צריכים להתקשר עימו דרך מרכז העשירייה, כאשר אנחנו ממקדים את כל התכונות והרצונות במקור אחד, שממנו הכל מגיע.
"יתרון האור מן החשך" – הבורא שולח לנו הפרעות, בכדי שנראה במה אנו מועדים. משימתנו היא להבין, שכל ההפרעות מגיעות מהבורא, לא להתמקד בבעיות עצמן, אלא לשייכן לבורא ולנסות להתעלות מעליהן.
הבורא מערים קשיים, בכדי שאתקדם מבעד להם באמונה מעל הדעת. אני רואה שיש שליט בעולם, שמטפל בי ובאופן זה מלמד אותי. כמו שנתנו לי לפתור תרגילים בבית הספר, כך גם הבורא שולח קשיים, מבלבל, ועליי לשייך הכול אליו.
איני משייך בעלמא את ההפרעות לבורא, אלא אני מקבל כל הפרעה, כהזדמנות להידבק למרכז הקבוצה ביתר שאת. כך אני מתקדם, תוך כדי עבודה עם ההפרעות. למעשה, אלו אינן הפרעות, אלא עזרה בדרך, שהרי באופן זה, הכוח העליון מוביל אותנו למטרה.
תחילה, המטרה הייתה לשייך את הכול לבורא. כעת, עלינו לכוון את עצמנו למרכז הקבוצה דרך כל ההפרעות. דרך כל המכשולים-הירידות, דרך הצרות האישיות-הכלליות-הגלובליות, הבורא מכוון אותנו בצורה נכונה אל המטרה, שבזכות זה הופכת לברורה ולבהירה יותר.
קראו עוד בטוויטר שלי.