בביקורי בברלין, בפראג ובנירנברג, ראיתי, שכל מה שכתוב בספר הזוהר, הופך למציאות: "באחרית הימים", כלומר בסוף תקופת שלטון האגואיזם, האיסלאם יכבוש את אירופה וישלוט בה. ואילו האירופאים יקבלו את השלטון הזה מרצונם או בעל כורחם.
אם מתקיים מה שנכתב על ידי המקובלים לפני אלפיים שנים, אזי גם הנבואות האחרות תתקיימנה: תקום קבוצה כל כך חזקה בכוח האיחוד שלה, שתוכל לגלות את הבורא בהתאם להשתוות הצורה עם הכוח העליון. הקבוצה תתאחד כאחד ותגלה בתוכה את תכונת הבורא, שהוא אחד.
כשכוח ההשפעה שנוצר בקבוצה וכוח ההשפעה של הבורא יגיעו להרמוניה, להשתוות, ולו במידה הקטנה ביותר, באחוז אחד, אז הבורא יתגלה מיד בתוך הקבוצה, כמו שכתוב "בתוך עמי אנכי יושבת", כלומר הבורא שוכן בתוך עמו.
אנחנו רואים שבכל העולם מופיעים הסימנים של גילוי הרע בצורה רחבה, עמוקה ומתקדמת. אנחנו חייבים לבצע את עבודתנו ולקרב את ישראל ואת אומות העולם לאיחוד. העיקר הוא להשיג את האיחוד בתוך ישראל. אנחנו צריכים להיות הראשונים במימוש האיחוד.
"ישראל" – המשתוקק ישר-אל. אם נשיג את הקשר בינינו ומתוך האיחוד הזה נוכל להשפיע לבורא, אז נביא לעולם את האור שיחבר בינינו ויעלה אותנו לדרגה הרוחנית של השפעה. אנחנו נרגיש את עצמנו במימד אחר, ביחסים אחרים, בעולם הבא.
– אילו ערובות קיימות לכך, שאיחוד לפי שיטת הקבלה לא יהפוך לכוח שלילי, כמו שזה קרה בעבר לנאציזם ולפשיזם?
– בחכמת הקבלה זה לא יכול לקרות, משום שהשיטה מבוססת על כך, שכל אחד וכל הקבוצה עובדים יחד על ביטול האגואיזם.
כשאנו מגיעים להצלחה, איננו מתגאים בפני האחרים, איננו מחשיבים את עצמנו לטובים יותר מהם, אלא להפך, אנו מבינים שעלינו לשרת את האחרים.
שיטת הקבלה הפוכה לחלוטין מהנאציזם ולעולם לא תביא אותנו לידי גאווה ויהירות.
כשאנו מעוררים את כוח הבורא – כוח ההשפעה והאיחוד, הוא מנצח. אנו תופסים את כל האויבים למיניהם, שמתייצבים נגדנו, ככוחות שמגיעים מהבורא, שמציב אותם כנגדנו, על מנת שנעלה מעליהם ונהפוך לחכמים ולחזקים יותר.
תפילה – כאשר אנחנו מעלים בקשה מהעשירייה לבורא, אשר נשמעת בכתר של העשיריה מתוך המלכות שלה. הבורא הנמצא בכתר העשיריה ושומע את הטענה הזו, מרגיש את החסרון הזה. כך אנחנו מעוררים את הכוח העליון. מלמעלה מגיע לנו המענה לתפילה: האור העליון מעורר אותנו.
התפרסמה כתבתי החדשה בשפה האנגלית: "איך ניו יורק הפכה לשדה קרב בעבור היהודים?"
לכתבה המלאה:
https://blogs.timesofisrael.com/how-did-new-york-become-a-battleground-for-jews/
כדי לעלות לעולם הרוחני צריכים לבקש כוח מהבורא. אל לנו לבקש את הכוח לעשות זאת בעצמנו, אלא שהבורא בעצמו יסדר את הכל. אנחנו מתפללים ביחד, מתוך הקשר בינינו, מתוך ההרגשה של חוסר האונים, שאנחנו מאוד רוצים אבל לא יכולים לעשות את זה. אנחנו מבקשים מהבורא לתקן אותנו ולתת לנו צורה שדומה לו.
אני צריך להרגיש שאני מתפלל כך שאיני מבקש כלום בעבור עצמי, אלא רק בעבור העשיריה. אם אני מבקש על טובת העשיריה, על חיבור החברים, שהם יהיו דומים לבורא והוא יתגלה בהם, זה אומר שאני נקרא שליח ציבור ומגיע לתפילה אמיתית.
אם אני לא חושב על עצמי, זה אומר שאני מסוגל לחשוב על הבורא. בעולם לא יכולים להיות שני בעלי בית: או אני או הבורא. אני לא דואג לא לעצמי, אלא רק לדבר אחד: כיצד לא להתנתק מהמחשבה, שהבורא מעצב אותי בכל רגע ומממש בכך את מחשבת הבריאה.
אני הולך לעבודה, דואג למשפחה, חושב כיצד לחצות את הכביש בצורה בטוחה, אך יחד עם זאת אני רוצה להרגיש כיצד בכל רגע כל מצב מסודר בעבורי על ידי הבורא. פירושו של דבר לא לחשוב על עצמי. אני חושב שהבורא עושה את הכל, ולא אני בעצמי מסדר את הכל.
קראו עוד בטוויטר שלי.