קיימים שני תנאים להשגת רוממות הבורא:
– לקבל את רוממות הבורא מהסביבה, כלומר, שעל האדם להרגיש, שהוא הקטן מכולם.
– שהסביבה תהיה גדולה ככל האפשר, כלומר, שהאדם צריך להרים את מעלת הסביבה בעיניו (בעל הסולם, מאמר לסיום הזוהר).
אל תצפה לקריאת הבורא להתחיל את העבודה הרוחנית. אתה הוא זה שתמיד חייב להתחיל! לכן תתחיל עכשיו: "אם אין אני לי מי לי?" הבורא כבר עשה את שלו – בכך שעורר בך את המחשבה על כך.
ניתן לבדוק את המצבים הרוחניים לפי המידה שבה העליות והירידות – אם הן "למען הבורא״ – אינן משפיעות על העבודה הרוחנית, כאילו שהאדם נמצא כל הזמן באיחוד עם הבורא. אחרת, על האדם לבקש תיקון.
רק האדם הוא הנברא, וכל מה שסביבו שייך לבורא. כשהאדם מבקש בעבור האחרים – הוא מבקש על גילוי הבורא. לכן, עליו לבקש רק בעבור האחרים. עליו לבנות בתוכו מחיצה, שבודקת ופותחת מקום למחשבות על ההשפעה לזולת בלבד.
הבקשה לבורא מתרחשת בלב – ברצון, שהאדם רוצה לשנותו מקבלה להשפעה. כיון ששינוי זה הוא נגד הטבע, רק הבורא בעצמו מסוגל לחולל אותו. לכן, רק הפנייה של האדם לבורא מכריעה את הכול.
זוהר. חוקת, 78
לעורר את התשובה מלמעלה ניתן רק על ידי פניה נכונה. כולם פונים לבורא, אולם רק מעטים יכולים להשיג בפנייתם את הבורא. כיון שהבורא מקבל רק פניות אמיתיות.
כל עוד האדם אינו בטוח בכך, שהוא לא יוכל להגיע לתכונת ההשפעה בכוחות עצמו, הוא לא יוכל לפנות לבורא עם בקשה על כך. לכן, על האדם לעשות הכול, על מנת להשיג את תכונת ההשפעה בעצמו. ורק האכזבה מניסיונותיו, תיצור בו את הדרישה לבורא, לקבלת תכונת ההשפעה.
קראו עוד בטוויטר שלי.