קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
הזמן נמדד רק בהתאם לרצון הריק ומילויו. אם אין רצון ריק ומילוי, הכל שווה ערך, שלם ומלא, אז הזמן אינו מורגש.
טראמפ – זו הדוגמא הראשונה להגנה על השוק המקומי, השוק של ארה"ב, מה שהזמין מאבק תחרותי. שהרי בירידת הביקוש העולמי, יש צורך לשקם את הייצור המקומי. וכשהביקוש ייפול עוד יותר, יבינו זאת כולם! לא ניתן להתנגד למגמה אובייקטיבית זו!
דוגמא לערבות: העשיריה נוסעת בעגלה בדרך חתחתים. במרכז העגלה ניצב דלי מלא מים. כל אחד אחראי על הגלגל שלו, שומר שהמים לא יישפכו מהדלי המלא. כלומר, כל אחד בולם את זעזועי ההפרעות המשותפות, ובכך שומר על האיזון המשותף.
במידה שהסתירות חריפות יותר בין קבוצות של אנשים, ככול שהם בטוחים יותר שהם צודקים, וככול שיש יותר סתירות – כך אנשים אלו עולים גבוה יותר מעל עצמם על ידי מאמציהם להתחבר, מעל מה שנראה להם כנכון, למען מטרה משותפת אחת – להשיג את רמת הכוח העליון של הטבע שמנהל אותם.
לפי בעל הסולם, הקדמה לתע"ס: עד אשר לא נגלה לאדם האור העליון, כמה שהאדם מתאמץ יותר לגלותו, כך הוא רואה אותו כרחוק יותר. אולם הריחוק הזה זוהי רק קריאה, שקורא לאדם להשקיע את המאמץ הנדרש, על מנת לגלות את האור העליון, הבורא.
לפי בעל הסולם אגרת כה: אם הירידה הרוחנית מתרחשת על מנת להמשיך עליה רוחנית, אז הירידה נחשבת כעליה, ולא כירידה. שהרי הירידה היא גם כן העליה, משום שכל הפרטים שלו מתמלאים באור. ובירידה קטנה, מעט צער – והיא מזמינה אור קטן.
לפי מאמר רב"ש, ״את הארץ אשר…״: אם האדם מכוון לבורא, אז הוא צריך להתנהג באותו אופן במצבי שלמות ובמצבי חוסר השלמות, בהסכמה, כאילו שהוא נמצא בשלמות. ואם ישנו הבדל בהתנהגות בין המצבים – אז שם נמצאות הקליפות ועל האדם להתפלל לבורא שיסלק אותם.
מי שרוצה להאיץ את ההתקדמות, בזמן שנמצא בעליה, מתאר לעצמו את הירידה, את הצער מהריחוק, במטרה לקבל את החשיבות שבהתקרבות לבורא. וכעת הוא מרגיש קרבה לבורא. כך בזמן העליה הוא לומד את הירידה, ואת ההבדל בין החושך לאור. ואין הוא מחכה עד שיקבל ירידה מלמעלה.
קראו עוד בטוויטר שלי.
