כל האיומים על קיום האנושות יכולים להיעלם רק על-ידי שיתוף פעולה גלובאלי. בין היתר, באמצעות מימוש ההנחיות לשיתוף הפעולה שחייב להציג האו"ם. זוהי השפעה מלמטה. והמקובלים פועלים מלמעלה, על ידי ההשפעה על השורש…
חכמת הקבלה:
העולם – זהו אני, שנראה לי מחוצה לי, דרך האגו שלי. האנשים בעולם נראים לי הפוכים ממני.
אני – זהו אני, הנראה לי בתוך האגו שלי. את עצמי אני רואה כאהוב.
התיקון הוא לראות את כולם כמו את עצמי, "ואהבת לרעך כמוך". כשאגיע לזה יפתח בפני עולם חדש, רוחני, מעל האגו שלי.
לחבר יחד את שתי תפיסות העולם:
על האדם להבין, שבשדה ראייתו ישנה תפיסה כפולה של העולם, ועליו לחבר את שתי התפיסות.
בכך שהוא כולל את עצמו עם האחרים לאחד שלם, לאובייקט אחד, הוא מתקן את עצמו ורואה את העולם מתוקן.
אם לא הייתי רואה את תמונת העולם הגדול, אז הייתי מרגיש הכל בתוכי בהרגשה מזערית, ולא הייתי מסוגל להתפתח. אבל, כל מה שיש בי מתעצם פי מיליארדי פעמים ומתגלה מחוצה לי. ויוצא כך שהעולם הוא התמונה הפנימית שלי שמתהפכת כלפי חוץ.
העולם – זהו המצב הפנימי של האדם!
כל העולם נמצא בתוכי. מחוצה לי לא קיים העולם. אני מרגיש את עצמי, וכל השינוים שבי נראים לי כשינויים המתרחשים בעולם שסביבי.
אני מקרין מתוכי את הרגשות והדעות שלי כלפי חוץ, וזה מצטייר לי כתמונת העולם.
העולם – זהו מצבי הפנימי.
תפיסת המציאות באור הפשוט:
במקום העולם שלנו, שנמצאים לנו בתפיסתנו המעוותת,
נוכל להרגיש את הבורא שאין עוד מלבדו.
ואנחנו קיימים בתוכו והכל טובע באוקיינוס האור הלבן.
וזו תהיה המציאות האמיתית.
אם אני רואה אותך לפניי זה אומר שאתה נמצא בי כסוג מסוים של רצון עם תכונות מסוימות. במידת תיקון היחס שלי אליך, אני כאילו מחזיר אותך אל תוך עצמי. אתה נכלל בי אני מפסיק לראות אותך מבחוץ. כך אני מחזיר את כל העולם לתוכי.
האגואיזם גדל, ומנסה להפריד בינינו. ואילו אנחנו, מתוך השתדלותנו להתאחד, משיגים יותר ויותר את השדה העליון, ובתוכו – את מחשבת הבריאה. כך אנו משיגים את כל שנחוץ לנו כדי לצאת לעולם החדש, לעלות מעל לכל ההגבלות למימד העליון – שנעדר כל גבול, למרחב שלא נגעו בו.
ההגה ששולט בבריאה: במידת החיבור בעשיריה. אנו קובעים את מצבנו בסולם ההתעלות: יתר איחוד פירושו של דבר מדרגה גבוהה יותר. ככל שאתה נמצא גבוה יותר, כך אתה מקבל תפיסה גדולה יותר במערכת האינטגרלית של כל העולמות, ובאותה המידה אתה משפיע עליה.
מסביבי נמצא "מסך קולנוע", שעליו אני רואה את העולם, כלומר את עצמי מבפנים, ואת השינויים שמתרחשים בי ב4 דרגות: דרגת האדם, החי, הצומח והדומם. אלו הן 4 דרגות הרצון, שמקרינות את עצמן על ה"מסך", כמו בקולנוע.
בקפיטליזם המתפתח כל אחד יכול להשיג כל פסגה. אולם ביסוד הטבע מונח האגואיזם, ויש לו טבע התפתחות משלו. צבירת העושר עצרה את אפשרות ההתפתחות עבור כולם. נעשינו לאריסטוקרטים, תקופת הצמיחה הסתיימה.
השלב הבא בהתפתחות החברה – חיבור בחברה מעל האגו הפנימי. לאחר מכן חיבור בין החברות. כל התהליכים צריכים להתקיים בכל החברות-מדינות.
בברית המועצות לשעבר, בסין, וכן הלאה, חשבו שניתן לדלג מעל להתפתחות האגו על ידי הקפיטליזם. אבל זה בלתי אפשרי!
בעל הסולם, אגרת כ״ה: הכול ערוך מכל מראש, וכל נשמה ונשמה כבר נמצאת בכל אורה וטובה ונצחיותה. רק עבור נהמא דכיסופא [לחם ביזיון] התלבשה הנשמה במלבוש האגואיסטי, ורק בסגולתו היא משתחררת מהאגואיזם, כי כלי קבלתה נהפך לכלי השפעה, ובכך טמון שכרה – בדבקות ביוצרה.
כל העולם זהו שדה משחק של הבורא עמי.
הבורא משנה את תכונותיי ואני רואה זאת בעולם.
לכן החשבון אינו נערך עם העולם, אלא עם הבורא, דרך הכוונה.
אך ללא העולם לא ניתן להשיג את הבורא, שכן עליי להתייחס לעולם כמו לבורא, ואז האמצעי יהפוך לשדה הדבקות עם הבורא.
קראו עוד בטוויטר שלי.