הבורא בורא בריאה עם רצון ליהנות, שהפוך מהבורא. כל הטבע הדומם הצומח והחי פועל מכוח האינסטינקט ולא יכול לשנות דבר. אולם לאדם ניתנה הזדמנות לשנות את טבעו, אם הוא ימצא דרך לפנות לבורא ולבקש זאת.
הבורא שמח מהבקשה שלנו להתקרב אליו, באמצעות השתוות אליו, בניתוק מהאגו -רצון, שיהיה רק בהשפעה אליו.
הבורא אומר: ״נצחוני בניי: אני בראתי בהם רצון לקבל, והם משתוקקים לרשת ממני את הכוונה ל ה ש פ י ע!״
(לפי בעל הסולם, שמעתי יט', הבורא שונא את הגופים).
לא ניתן לרומם את עצמו מעל הסביבה שלו. לכן עליו לעשות מאמצים בסביבה, לבחור בסביבה טובה יותר בכל פעם, לקבל הזנה ממנה, וכך יגיע למטרה מהר יותר (שמעתי רכה').
מטרת ההימצאות באגואיזם היא להגיע לשנאה מוחלטת לשליטת האגואיזם עליך ולתחושה של חוסר אונים מוחלט בפניו. דווקא במקרה כזה האדם יכול לפנות לבורא בתפילה אמיתית – לשחרר אותו מהאגואיזם.
כל אור האינסוף מוכן להאיר לאדם, אך אין לאדם רצון אליו, אין לו כלי, מסך ואור חוזר – אין לו מה שיקשור אותו לבורא. ואם אין אור חוזר, אדם אינו מרגיש את הבורא, כאילו שהבורא אינו קיים כלל. ורק במידת הקשר עם הבורא, דרך האור החוזר, האדם מרגיש ומגלה את הבורא.
– כיצד לראות את העתיד?
– כל המצבים כבר קיימים. עלינו רק ללמוד לראות איתם!
העתיד משתנה כתוצאה משינוי היחס כלפיו. מקובל יודע שלא ניתן לשנות את הטבע, אבל אם הוא יבקש – הוא עצמו (ולא העולם) ישתנה.
– איך אפשר לסבול את המצבים בדרך?
– לא צריך לסבול, אלא ליהנות מהם!
כאשר האגואיזם שוב מופיע ומסיט מהבורא, הכרחי לזכור שאלה הן הפרעות שמגיעות מהבורא, על מנת לחזק את הקשר עם הבורא, על מנת לבקש ממנו להחליף את האגואיזם בהשפעה.
מלכות דעולם אינסוף חשה בושה מהמילוי. היא עושה צמצום א' ומגיעה לרצון להשפיע לבורא. לכן היא חוזרת לקבל את התענוגים, שהוכנו בעבורה, אולם כבר עם כוונה לטובת הבורא, ולכן ללא בושה וגאווה.
שום דבר לא נעלם בעולם, אלא רק תמונה חשובה יותר מחליפה תמונה חשובה פחות. אם הבורא הופך להיות חשוב יותר מהאדם עצמו, אם הוא שוכח לחשוב על עצמו ומבטל את עצמו בפני הבורא, הדאגות על עצמו נעלמות – והאדם נכנס להשפעה חלוטה.
רק כאשר האדם מרגיש את הריקנות שלו, הוא משתוקק להתמלא בגדלות הבורא ורוכש כוח שלא לחשוב על קבלה והשגה, אלא רק על האפשרות להשפיע לבורא בלב שלם וללא ציפיה לתגובה. וזה ממלא אותו בצורה שלמה.
תחילה נדמה לאדם שהעולם העליון נמצא "אי שם", למעלה או לאחר מות הגוף. ורק אם הוא לוקח בחשבון את השגת המציאות, הוא מגיע להכרה ש"הכל נמצא בתוכו" – ואם הוא ישנה את רצונו "לקבל" ל"להשפיע", הוא יתחיל להרגיש את העולם העליון.
זוהר וירא, 481: אז יהיה קיבוץ גלויות. יתעוררו בני ישמעאל, קו ימין, ורומא, קו שמאל עם כל עמי העולם נגד ישראל למלחמה. אבל יושב בשמיים ישְׂחק…
זוהר וירא, 480: ב-73 שנים, לאחר גילוי משיח בן יוסף, מלכי העולם יתאספו ברומא. הבורא ישלח עליהם אש, כולם ייספו. מי שלא הגיע לרומא יחזרו לעשות מלחמות. ובזמן ההוא יעיר מלך המשיח בכל העולם, יאסוף עמים רבים. ובני ישראל יתאספו במקומותיהם.
זוהר וירא, 203: ועתידים בני ישמעאל לשלוט על ארץ הקדושה הרבה זמן, בשעה שהיא ריקה מכל, כמו שהמילה שלהם היא ריקה בלי שלמות. והם יעכבו את בני ישראל לשוב למקומם, עד שתושלם הזכות של בני ישמעאל.
קראו עוד בטוויטר שלי.