מה שנראה לי שזה אני – זה לא אני. מה שנראה לי כחברים – זה האני האמיתי. האני האמיתי זו העשירייה שבה נמצא הבורא. העיוות בתפיסה שלי אינו מאפשר לי לראות זאת. ניתן לי לראות רק את עצמי – כדי שאוכל לתקן את התפיסה שלי ולהעצים אותה פי 620 פעמים.
אם הכול נובע מהבורא, הטוב והמיטיב, שאין עוד מלבדו, ושאיש אינו יכול להפריע לו להרעיף טוב על כל הנבראים, אז מה יכול להיות רע?
– רק אני, כמו ילד רע, איני רואה שהורי עושים את הכול לטובתי, ואילו לי העולם נראה כרע.
הזוהר: קיימים 3 סוגי פחד: על החיים בעולם הזה, על העולם הבא, שלא להשיג דבקות בבורא למענו. בזמני ירידה אנחנו נופלים עד לפחד הראשון ואז עלינו לעלות לפחד שני והשלישי – בעזרת העשירייה, כמו אסיר שמבקש לצאת מהכלא.
הפחד הבהמי הופך ליראה שמא לא נעריך מספיק את הבורא בתוך הקבוצה.
העשירייה עובדת כמו משאבה: אדם שנפל לאגואיזם חדש, לא יכול לציל את עצמו בעצמו, אבל העשירייה עובדת עליו. זוהי עבודה קבוצתית, ולא אישית. כל אחד באופן אישי רק מעורר את העשירייה לעבודה. או שהבורא מרחם עליו, אבל זו אינה התעלות רוחנית.
העזרה הנכונה לחבר בירידה – לרדת עד למצבו ולהעלות אותו אתך בהדרגה, תוך שימוש בהזדמנות להפוך את הנפילה שלו לעלייה. והחבר עולה כתוצאה מכך שהשתתף בערבות, כפועל יוצא מהמאמצים שהשקיע בעבר בקשר עם העשירייה.
גם אם כעת אני מרגיש מבולבל, כמו ילד שאינו מבין מה רוצים ממנו. אבל אני לא מתכוון לתפוס את הרוחניות ברגש ובשכל שלי. התסבוכת וחוסר האונים האלו ניתנו לי כעזרה מלמעלה, כדי שאדבק בבורא – וכך אפתח לעצמי ערוץ חדש של תפיסה.
מה ההבדל בין פחד ליראה?
אם אני פועל מתוך פחד על עצמי, מתוך אגואיזם – זה פחד.
אם אני פועל מתוך רצון להשפיע לבורא, מבלי לחשוב על עצמי, זה נקרא יראה.
פחד נמצא במקום שבו נמצא האגואיזם שלי, המחשבה על טובתי. פחד – זו תוצאה של היעדר אמונה.
יראה נמצאת היכן שנמצאת המחשבה לפעול למען הבורא.
פחד גשמי מצביע על כך שאין יראה. אם יש פחד לגבי הבורא, יראה, אז לא יהיה פחד גשמי, שכן אני אעלה אותו למדרגה רוחנית. מה שחשוב הוא בשביל מה אני עושה זאת: האם אני מבקש להיפטר מהפחד הגשמי או שאני שמח שפחד הזה קיים, כי הוא מהווה זרז להשגת היראה.
יש לפחד רק מכך שתפסיק לחשוב על הבורא, על כך ש:
- אין עוד מלבדו.
- הוא טוב ומיטיב.
מכך שתפול להרגשת העולם הזה בלבד, תתחיל לזלזל בבורא, במקום להעריך אותו, תתנתק מהעשירייה ותשכח על החברים.
אני מוכן לשמור על קשר עם הבורא, אבל הקשר עמו דרך העשירייה מתנתק כל הזמן. לכן אני מפחד לאבד את הנשמה, את הכלי, את העשירייה.
אולי אפול והסחף יקח אותי עמו – והקבוצה לא תוכל להציל אותי, או שמא היא לא תוכל לחפור תחת הכלא האגואיסטי שלי ולהציל אותי מתוכו.
אם אני מתנתק מהעשירייה, פירושו של דבר, שאני מתנתק מהבורא. אבל אם אני חושב שאני עדיין קשור לבורא, פירושו של דבר שזהו אינו הבורא, אלא ההפך ממנו, כפי שנאמר: "לא אותי קראת יעקב".
קראו עוד בטוויטר שלי.