עלינו לארגן חינוך, על מנת להביא לכל אחד את הרגשת האהבה לאדם, לעם ולחברה, לגלות בנו מחדש את האהבה הלאומית, שזנחה אותנו, מאותם הזמנים שבהם היינו עם אחד. ועבודה זו קודמת לכל עבודה אחרת, משום שהיא היסוד של עמנו ושל מדינתנו.
למקובל מטרה אחת: חיבור מעל לכל חילוקי הדעות שיציל את העולם. חובה עלינו ללמוד לבנות אהבה מעל השנאה. לא להרוס את השנאה, אלא דווקא מעליה, תוך שאנו מכסים אותה, ושומרים עליה, לבנות את האבה, הקשר. זה מה שמלמדת אותנו חכמת הקבלה לעשות. נאמר: על כל פשעים תכסה אהבה.
ככל שאתה לומד את חכמת הקבלה לעומקה, כך אתה מרגיש רחב ועמוק יותר את היקפה – כל העולמות, כל הבריאה, על התלות השלמה והיחידה שבה. וכמו העולמות כולם, כך גם על העולם שלנו להיות בהידמות מלאה בכל הרמות שבו. ואפילו בעולם שלנו המצוות המכאניות הינן תמונת מראה של האיחוד.
הבחירות לפרלמנט האירופי מתקרבות ומתעוררות תהיות לגבי עתידו: להילחם בעבור היציאה מהאיחוד, על פירוקו, על השינויים שבו. הדבר המשתלם ביותר הוא לשלב חינוך הדרגתי של עמי ומדינות האיחוד להתקרבות זה לזה. זה יפתור את כל הבעיות. אולם לשם כך על הנהגת האיחוד להכיר בהכרחיותו של החיבור.
האליטה בכל מדינה מורכבת מהצמרות של הקבוצות השולטות בה. אם יהיה משבר, אז הלחץ יגבר, המאבק בתוך השלטון ובין אותן הקבוצות יתחדד. מצב זה מאלץ את האנשים לאחד מהשניים: ליצור דרגת קשר שניה (בדומה לאמונה למעלה מהדעת שתיווצר על ידי החינוך – כך האדם מוצא את חכמת הקבלה), או שיגיעו למלחמה.
הבנת המשימה המוטלת על כתפיך מרחיקה מהייאוש, מביאה לסבלנות ללמד אנשים. אני ממלא את המשימה ולא נסוג לאחור. והבורא, יוצר בעבורי מצבים שונים. אבל אני מקבל את הכול כסיוע בהתקדמות, ולא מתפעל מהתוצאות. אני נמצא במילוי התפקיד "הכל חוץ מצא".
הבורא הוא הכוח העליון, והוא גם מתלבש בלבוש הבריאה כולה. אני נמצא בין הבורא לבריאה. עליי לספוג לתוכי את הרצונות של הנבראים ולמלא אותם באור הבורא. לכן אני מקבל את הנבראים כנשמתי הפרטית, שאותה אני חייב להביא לידי דבקות עם הבורא.
אם נסתכל עמוק יותר, נראה, שלא קיים עם ישראל ואומות העולם, אלא זהו משחק של הבורא איתנו משני צדדים: מלמעלה, הבורא ומלמטה הבורא בצורת אומות העולם. כלומר, "אין עוד מלבד הבורא". אני נמצא בין שני כוחות, כנקודה שמחברת בין שתיהן.
משימתי – לחבר את הכול בבורא.
קראו עוד בטוויטר שלי.