קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
ישראל הם הראשונים לקבל את השפע, ומהם השפע מתפשט לכל העמים. ולכן הם נקראים ישראל, לי-ראש (באר מים חיים, תרומה, כה).
זוהי הסיבה לאנטישמיות. איננו מקבלים מלמעלה את השפע העליון, ולכן גם לא מעבירים אותו לעמים האחרים. ובכך הם מאשימים אותנו.
בני ישראל נעשו אחראים על תיקון האנושות בכוח הבורא, "כי לי כל הארץ. ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש". הכל תלוי בבני ישראל. כשהם מתקנים את עצמם, כל אומות העולם נמשכות אחריהם. (על פי השפת אמת, שמות, יתרו). וגם ההפך הוא הנכון…!
קיים תנאי להתפתחות החברה: מקודם, עם ישראל חייב להשיג את האיחוד ולגלות את הבורא, ולאחר מכן – שאר אומות העולם. – " כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים" (ישעיהו, יא, ט').
"דעה את ה'" – זוהי הידיעה על הטבע כולו, על חוקי ההתפתחות שלו. ולמעשה, זהו גילוי הבורא כחוק הכללי של הטבע.
עלינו לארגן חינוך: להכניס את הרגשת האהבה מפרט לפרט ומהפרט לעם כולו, לגלות בתוכנו אהבה לאומית, שמילאה אותנו, בעת שחיינו על אדמתנו, כאחד העמים. והעבודה זו הינה היסוד של קיומנו והיא ייעודנו על פני האדמה (על פי בעל הסולם, ״האומה").
מטרת החיים: לזכות לדבקות אישית עם הבורא – או להביא את ההמונים לכך, שהם ישיגו דבקות עם הבורא! (בעל הסולם, "הדור האחרון").
ככול שהאנושות מפותחת יותר, כך היא מרגישה יותר שדווקא היהודים עומדים בפני השגת האושר – וצריך לדרוש מהיהודים לתקן משהו, שהרי הם אשמים בכך שהעולם רע. והיהודים צריכים להכיר בכך שיש בידיהם ידע, שיכול להביא את העולם לשלמות.
עד אשר לא נגלה לעולם את הטבע האגואיסטי שלו ואת שיטת התיקון של טבע זה, שיטת חכמת הקבלה, שיטה הנמצאת בידי היהודים; עד אשר לא נלמד את העולם איך להיתקן; ועד אשר לא נביא את כולם לחיים שלמים ונצחיים – נמצא תחת איום השמדה תמידי.
איננו מסוגלים לפעול כלפי הבורא בצורה אישית, כל אחד ואחד מאיתנו בפני עצמו. על פעולתו של כל אחד ואחד מאיתנו צריכה לעבור דרך הקבוצה בלבד, שבמרכזה מתגלה המהות שנקראת בורא.
לכן מהות זו נקראת "בורא", בו = תבוא, וראה = תראה. תגלה זאת בחיבור מעל האגו.
זוהי שרשרת המצבים שמובילה אל הבורא:
אהבה לחברים > יראה > אמונה > אהבה לבורא.
רק באופן זה ניתן לגלותו, בכל צורה אחרת אני מפספס.
הבורא – זהו הכוח האחד, שמושג בתוך איחוד הקבוצה.
במאמצים לחיבור, אנו מעוררים את הכוח שמושך אותנו למרכז הקבוצה.
האגו של כל אחד ואחד נשאר בחוץ.
במידת ההפכיות של עשרת האגואים שלנו (בהיקף) ובמידת החיבור של הנקודות שבלב (במרכז העיגול), אנו קובעים את הגובה הרוחני שלנו.
קראו עוד בטוויטר שלי.
