קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
מחשבות זרות מסוגים שונים הן הפרעות הכרחיות. בלעדיהן לא היינו יכולים להחזיק באמונה מעל הדעת. לא היה לנו צורך בה, לא היתה לנו תמיכה והתקדמות. בדיוק כפי שהשמן אינו יכול לדלוק ללא פתילה, שקושרת אותו עם האש, עם האור.
בכל פעם שבה מופיעות בנו מחשבות לא מועילות, עלינו להיות מוכנים להן, להודות עליהן, ולהשתמש בהן כבפתילה, כדי להתחבר מעל חוסר התועלת הזאת בצורה נכונה עוד יותר אל המקור ששלח אותן, על מנת לחזק את האור, את הקשר עם הבורא.
השמן – הרצון שלנו להינות.
האש – האור העליון.
העבודה שלנו – לחברם באמצעות הפתילה.
הכול נתון – עלינו רק להביא את עצמנו להתאמה, על מנת שהמחשבות והמעשים הלא מועילים יהפכו לאחדות שלנו עם הבורא. הם דוחות אותנו מהשפעה, ואילו אנחנו הופכים את הקרע לקשר.
פתילה – הצינור, הנשמה שלנו. מלמעלה – כוח ההשפעה, בינה. מלמטה – כוח הקבלה, מלכות. באמצע – החיים שלנו. הם נבנים על בסיס ההפכים, פעימות הלב שלהם מבוססות על ההתגברות, הם צומחים מתוך הכוונה. הם בוערים על ידי פתילת הלפיד, עד אשר אני משתמש בכל במחשבות הזרות.
אנחנו חיים בדעת האגואיסטית על מנת להחליט שאי אפשר לחיות כך.
הכרחי לצאת מתוכה, להתעלות מעליה, להתחיל לפעול בהתאם לדעת של העליון, הבינה ולא המלכות, דעת ההשפעה ולא דעת הקבלה. שם פועלים חוקים שמנוגדים לדעת האגואיסטית: ״עולם הפוך ראיתי״.
התוצאות מפעולת האור: אני מקבל רגש ושכל שאינם מכוונים לתועלתי האגואיסטית. פתאום אני מתחיל לחשוב על הקבוצה ועל הבורא. הם הופכים לכה חשובים בעבורי, עד כי איני רוצה לחשוב על עצמי ועל קרובי. איני רוצה לדאוג על טובתי האישית, אלא רק על טובת הבורא.
אנחנו מוגבלים על ידי האגואיזם. הוא לא מאפשר לנו לברוח מהרצונות שלנו, מצמצם את תפיסת המציאות שלנו. אנחנו תופסים הכול בהתאם לפריזמה של תועלת עצמנו. תמונת העולם שלי, עוברת דרך האגואיזם, ועל כן מתעוותת, הופכת למדומה. איני רואה את האמת, אלא פרגמנט שמעוות על ידי האהבה העצמית שלי.
קראו עוד בטוויטר שלי.
