דף הבית / חכמת הקבלה / המחשבות שלי ב – Twitter

המחשבות שלי ב – Twitter

תוצאת תמונה עבור טוויטר החיבור הנכון תמיד מגיע מ\אל הבורא דרך הקבוצה: לא ישירות ממני אל החבר. זאת, בכדי לבנות את פרצוף הנשמה מעשרה, או מכמות החברים שהבורא מביא לקבוצה. אחרת איננו מותאמים לרשת הרוחנית, והיא תדחוף אותנו לאיחוד מתוך הלחץ שהיא תפעיל עלינו.

תוצאת תמונה עבור טוויטר כל הצורות, שבהן רצינו להצליח מבחינה רוחנית, ולא הצלחנו בכך, חוזרות ומתקנות אותנו, באמצעות לחץ שמכוון אותנו לתיקון. לכן עלינו להיזהר מקשרים לא נכונים בקבוצה, בכדי שלא להזמין את תגובתה השלילית של המערכת. כל שעלינו לעשות הוא להשתוקק לכל הקבוצה, לעשירייה ככלל.

תוצאת תמונה עבור טוויטר חוק הערבות הינו פשוט: אני חייב לדאוג לתשעה חברים, ועל תשעת חברי לדאוג לי. בכך אנו מייצבים את החיים, ואיש לא יוכל להרוס את המערכת שלנו, לפרוץ לתוך האיחוד שלנו. כל אחד תלוי לחלוטין בתשעה האחרים ולא באף אחד אחר. אם העשירייה נמצאת בערבות, היא כמבצר שניצב מעל העולם.

תוצאת תמונה עבור טוויטר בכל אחד ישנו אגו במעטפת של פרעה, שאינו מאפשר לצאת ממנו. על ידי הניסיונות להתחבר, לברוח ממנו, אנו מחזקים אותו, פרעה מתעשר, ואינו משחרר אותנו. אבל מופיעה השנאה העצמית ושנאת האגו. בסיכומו של דבר אנו מגלים את חוסר היכולת שלנו להתמודד עימו, אבל יחד עם זאת גם את ההכרחיות שבקשר עם הבורא.

תוצאת תמונה עבור טוויטר אם איננו מסכימים להישאר בתוך האגו, אם אנחנו שונאים אותו, משתדלים לצאת מתוכו, אז אנו מגלים את שליטתו עלינו, מגלים שאנחנו שרוים בגלות מהמצב הרוחני – מהקשר.
מי שאינו רוצה בבניית הערבות – מגלה את פרעה כטוב, ואינו רוצה לברוח ממנו – זהו ה"ערב רב"!

תוצאת תמונה עבור טוויטר אנחנו נמלטים מהאגו, מעבדות פרעה, ברצוננו להיות חופשיים ממנו! כדי שנוכל ללמוד להשפיע, לעבוד עם האור, מעל לשליטתו של פרעה.
הבריחה, היא המסך האנטי אגואיסטי הראשון.
מצרים נשארת בתוכי, אך אני יוצא ממנה, משליטתה, ובונה את ארץ ישראל, והופך בכך את מצרים לאהבה.

תוצאת תמונה עבור טוויטר מתקרבת הכרת טבענו כרע: כבר איננו מצפים לטוב מהמשך ההתפתחות. התפתחותנו, בעל כורחנו, מביאה אותנו להשמדה הדדית. טוב יותר כבר לא יהיה!
אנו מחליקים במורד לעבר עתיד סגרירי. אנו משקיעים את כל מרצנו בכדי להימנע מלחשוב על העתיד, מנסים לטשטש אותו על ידי "קאלט (פולחן) הבריאות" – הדת החדשה.

תוצאת תמונה עבור טוויטר האדם שבוער בו הניצוץ, מבקש למלא את הריקנות שבו במצוות כרימון.
הוא מבקש להרגיש את גדלות הבורא, בכדי ללכת מעל הדעת.
הוא לא רוצה בגילוי הבורא, אלא בגילוי גדלותו, שכן מה שעלינו לקבל זה לקיים את רצון הבורא ללא תנאי. זה מה שנקרא למלא את הריקנות במצווה.

קראו עוד בטוויטר שלי.

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest