העבודה מעל הדעת מנוגדת לרגש ולשכל החומריים ולכן אין היא יכול להתקבל על ידי עולמנו, ברצון לקבל בלבד. לשם עבודה כזאת נחוץ רצון נוסף – השפעה, דרגה גבוהה יותר. העבודה הרוחנית מתרחשת בשני רמות מנוגדות.
– מתח זה דבר מדבק. כולם משפיעים זה על זה ומדביקים זה את זה במתח?
– הקבלה מסבירה את חוקי הרשת, כתלות מוחלטת בין כולם.
כשאנחנו מבינים את המערכת הזאת, אנחנו יכולים לשלוט בה ולהשפיע עליה, כדי לדחוף למצב הטוב.
היסוד להתפתחות האגואיסטית נעלם, אבל אם לא עוזבים את הקבלה, מקבלים את תכונת ההשפעה, האמונה. צריך ידיעה אחת בלבד – שאני קיים בקשר עם הבורא. בדומה לדוד המלך, שנותר ללא כלום, אך ראה את סימן הברית שלו עם הבורא ועל כן נרגע, שכן הוא לא היה זקוק ליותר מכך.
כשאדם רוכש את האמונה מעל הדעת בפעם הראשונה, חוט הקשר עם הבורא, הוא מוכן להימצא בו. אבל אז מתגלה האגואיזם, והוא מתנגד, מוריד ומחייב לאמונה מעל הדעת גדולה יותר.
יסוד העולם הוא חוט הקשר עם הבורא. איני זקוק יותר לדבר. כל מדרגות האמונה נבנות מעל לאגואיזם המתעצם.
אדם רוחני הוא אדם שמחזיק בשתי רמות:
– בשכל וברגש טבעי, אגואיסטי.
– ומעליהם יש לו שכל ורגש רוחניים, שמכוונים להשפעה.
והוא בעצמו נמצא ביניהם. ככול שהרגש והשכל הרוחניים גדלים, כך גדלים גם השכל והלב האגואיסטיים שלו.
לבנות חושים חדשים לקליטת העולם הרוחני פירושו של דבר לבנות קשרים בינינו, שבתוכם נוכל לגלות את הבורא, להסב לו הנאה. צורת הקליטה החדשה הזאת מכונה "אמונה מעל הדעת", דרגת הבינה, ההשפעה, הכוונה האלטרואיסטית.
לא ניתן להתעלות למדרגה של אהבה והשפעה, עד אשר לא תתגלה שנאה, דחיה. מעליהם אנחנו בונים את קו ימין: החיבור, האהבה, ההתקרבות, ההבנה ההדדית, כפי שנאמר: "על כל פשעים תכסה אהבה". אין פשעים – אין אהבה. האחד מחויב לגדול אחרי השני.
הדרגה העליונה נקראת אמונה, והיא מבוססת על השפעה. הדרגה התחתונה נקראת דעת, והיא מבוססת על קבלה אגואיסטית. אני מוכרח להרגיש את הניגוד ביניהן, בשעה שאני מקבל את שתי הדרגות מהבורא. אני נמצא ביניהן. על חשבונן אני נדבק עוד יותר אליו, "בורא שמים וארץ".
קראו עוד בטוויטר שלי.