קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
בקבוצת בעל הסולם היו פחות מעשרה אנשים, יוצאי מקומות שונים. לכל אחד מהם היו הניגונים שלו, שאותם הם ביצעו בעת הסעודה, בעת התפילות, במיוחד ביום כיפור.
בעל הסולם חיבר את הניגונים שלו ולימד אותם לתלמידיו, על מנת שהם לא יבצעו מוטיבים זרים למילות התפילה אלא ישירו את אותו הניגון.
– כיצד הניגונים של בעל הסולם והטקסטים שלהם יכולים להשפיע על האדם שמאזין להם?
– כמובן שיש בהם כוח רוחני מסוים. ניגון – זהו כוח עצום, אבל ניתן להשיגו רק באותה המידה שבה האדם נמצא בזה.
עלינו לנתק את עצמנו מהצליל של הניגון. כמו תלמיד, שרוצה להבין את מורו, ועל אף שהוא יכול שלא לדעת את השפה שבה לומדים את החומר, אך הוא יכול לגלות בתוכו את החומר הנלמד באמצעות הרצון שלו בלבד.
בקבלה עלינו לכוון את עצמנו לקליטה "מפה אל פה" – כשהתלמיד מבטל את עצמו בפני מורו, על מנת לקבל את המידע העליון, הרגשי, ולאחר מכן להכיר בו בתוכו ולעבוד עמו בעצמו. הצלילים אינם חשובים. עלינו להשתוקק להרגיש דרכם את קול הנשמה.
כאשר אנחנו שרים ניגונים, שנכתבו על ידי המקובלים, עלינו להבין שהם נכתבו מתוך מצב של דבקות עם הבורא. לא יכולה להיות בהם עצבות, פאסימיות, הרגשה של כבדות בעבודה, אלא להיפך – הם נובעים מתוך תקווה, כמיהה אל מושא אהבה, אור, שכבר מאיר מרחוק, כמו זריחה.
הניגונים שנכתבו על יד המקובלים יכולים להישמע כמינוריים או כעצובים, אבל זה כלל לא כך.
הם נובעים מתוך רצון עז לדבקות, מתוך שמחה ומסירות.
נסו להרגיש ולשיר אותם בדיוק כך.
המוזיקה ממלאת את כל העולם.
מלבד למוזיקה, שחיברו מלחינים, קיימת מוזיקה רוחנית, שאותה חווה האדם והיא אינה מספרת על שמחות גשמיות או על ייסורים גשמיים, אלא על השמחות והייסורים שחווה האדם בעת שהוא משיג את העולם העליון, את הכוח העליון, את הבורא.
המורים הרוחניים שהלכו לצד האנושות, השתמשו בשיטות שהם פיתחו לשם הבעת השגתם הרוחנית. כאשר הנשמה האמיתית שרה – היא אינה מבטאת את החוויות הגשמיות שלנו, אלא את החוויות שנוגעות לגילוי המצב העליון, העולם העליון.
אדם שמתקדם בהשגות הרוחניות, כלומר בהרגשת המערכת ששולטת בעולם שלנו ובדרך שבה הוא נכנס לתוכה, מרגיש אותה, משיג אותה, מסתגל אליה, מתחיל לפעול בתוכה ועמה – וכאן כבר מופיע דיאלוג רגשי ושכלי מודע עמה.
ההרגשה הכללית של המוזיקה של הנשמה נולדת כתוצאה של קשר הרמוני בין רגשות ושכל. כאשר מקובל נכנס לעולם הרוחני, הוא חש בהרמוניה העליונה, שלא ניתן לתאר במילים, כיוון שבתוכה הניגודים מתמזגים ומתחברים, ואילו האחדות עוברת תהליך הפוך, ומתפצלת.
מקובל מרגיש את הטבע ברבדים הכי דקים שלו, במקום שבו נוצרים האותות והכוחות ששולטים במציאות, שלאחר מכן יורדים עד לרמת העולם הזה, עובדים בחומר הדומם, הצומח, החי והמדבר, ומבנים את המחשבות ואת הרצונות שלנו.
המקובל מרגיש את הכוחות שנובעים על העולם שלנו ומבצעים בתוכו פעולות מוסימות (אנחנו מכנים אותם בשם אבולוציה או היסטוריה), ברמה גבוהה יותר. הוא כמו עולה מעל לעולם שלנו ומתחיל להרגיש את הכוחות האלו עד להשתלשלותם לעולמנו.
כאשר אנחנו פשוט שומעים את ניגוני העולמות הרוחניים, מבלי להעביר אותם לצורות אחרות, הם משפיעים עלינו בצורה טובה מאוד: הם מזככים אותנו, דוחפים אותנו לרצונות גבוהים יותר, מכוונים אותם לשיתופי פעולה טובים עם אנשים אחרים.
ניגוני העולמות הרוחניים נושאים בקרבם מידע עצום. אנו לא מבינים אותו, אך הוא מתחיל לעבוד בנו לטובה, לאזן ואפילו לרפא אותנו (במובן הרחב של המילה) מכל הפגמים הפיזיים, המנטאלים והנפשיים שלנו. עלינו להקשיב למוסיקה הזו כאילו היתה תרופה.
אדם אשר כתב את ניגוני העולמות הרוחניים, כתב אותם מתוך השגת העולמות העליונים, המצב העליון, הכוח העליון. במצב הזה מתגלה רק שמחה סוחפת וממלאת כל, שמחה של השגה, של נצחיות, שלמות והרמוניה!
עלינו לקרוע את עצמנו מהאגו שלנו, ממה שהוא עשה עמנו בעולם הזה, מההרס שהוא גרם לנו. מרגע שאנו מתעלים מעל האגו, עלינו לנסות להתחיל לחיות במימד שונה לחלוטין: בהשפעה, באהבה, בקשר הדדי טוב. אז ניגוני העולם הרוחני יורגשו בנו באופן שונה לחלוטין.
כאשר אתה עובד בשני קוים: בעזרת קו הרגש אתה מרחיב את השכל שלך, ובעזרת קו השכל אתה מכיר אילו רגשות חדשים מופיעים בך. בכך ששני הקוים הופכים לאחד, הם מסייעים לך להתחיל להרגיש את ההנהגה העליונה.
כאשר תלמידי בעל הסולם היו מייצרים בתוכם תפיסה חדשה, כלי ההנהגה העליונה – חוש שישי, הם היו מרגישים את ניגוני העולמות הרוחניים באופן שונה. המוסיקה של העולמות העליונים, אשר כביכול אינה מתוחכמת מדי, היתה מעלה בהם שכבות עמוקות של השגות ורגשות עליונים חדשים.
צלילי המוסיקה של העולמות הרוחניים מולידים בנו הרגשת הרמוניה, איזון בין כל מנעדי הצלילים. למעשה אנחנו נהנים מהשלמות, שבה אנו חשים בצלילים הללו, כמו בטקסט, במילים, בחכמה, אלא שכאן היא מועברת באמצעות רגש.
המוסיקה מתקנת, מזככת, מעלה אותנו למרומים. אני ככלי מוסיקלי בעל מיתרים סבוכים, הייתי לא מתוקן, לא מכוון. לפתע מגיעה אלי מוסיקה, חודרים לתוכי צלילים – וזה מכוון, מכייל אותי. אני יוצא מתוכה, כאילו מסורק, מכוון למנגינתה.
הצלילים מגיעים אלינו מדרגת הבינה העליונה ולכן אנו לא חשים בשום איום מצידה של המוסיקה. ניתן להפחיד את האדם באמצעות תמונה או מילים כלשהם. אולם מוסיקה לא מעוררת בנו פחד, אפילו כאשר צלילי הטמטם משמיעים את קולם המדאיג.
קראו עוד בטוויטר שלי.
