קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
יום כיפור אינו יום אלא מצב של חשבון נפש: מי אני, מה אני, בשביל מה אני, האם אני מתקיים בצורה נכונה, האם אני מחפש אחר מטרת החיים? האדם דן את עצמו בעצמו, על כך שהוא לא קשור לזולת בקשרים טובים, שהוא שונא את כולם ואדיש כלפיהם, שהוא חלש ברצונו להחליט כיצד לנהוג וכיצד להתייחס לעולם.
יום כיפור: אני דן את עצמי ומבקש סליחה בגין חטאי כלפי האנשים וכלפי כל הטבע, בפני צורתם האינטגרלית – הבורא, על כך שאיני תואם לקישוריות ההדדית המלאה ולטוב שקיימים בטבע.
יום כיפור: לבקש סליחה מהבורא פירושו של דבר לבקש סליחה הישר מכולם יחד. אז אגלה, שבתוכם קיים הכוח שמחבר את כולם. וכיוון שהזמנתי אותו, פירושו של דבר שהגעתי לכפרה השלמה.
יום כיפור: בכך שאני משיג חיבור עם כולם אני מתחבר עם הבורא, ואז אני זוכה למחילה והבורא ממלא את החיבור – את נשמתי. החיבור עם האחרים הוא שמביא אותנו לחיבור עם הבורא.
הבקשה למחילה מכולם פירושה חזרה בתשובה בפני הבורא.
הברכה לכולם – היא ברכת הבורא.
אם אני רוצה להידבק בבורא, בביטול האני שלי, תוך שאני משתמש בכל על מנת להידבק לכוח העליון, אז אני הופך לעובר רוחני. במצב הזה הזמן נעלם, אין חיים ואין מוות, קיימת רק נקודת הדבקות שלי עם העליון, ששייכת לנצחיות.
במקום בקבוצה שבו אנחנו משקיעים מאמצים על מנת להתגבר על הדחייה ההדדית, מתגלים התנאים לגילוי האור – גילוי הבורא. לשם כך הכרחי החיבור בין שני כוחות מנוגדים, + ו-. הקוטביות וההדדיות שלהם יוצרות את התנאים לגילוי הבורא.
נקודת הדבקות בבורא היא נצחית, אני מחזיק בה, דרכה אני, כעובר, דבוק לבורא, ודרכה אני מקבל את כל הנחוץ לשם קיומי הרוחני. בלעדי הנקודה הזאת אני לא קיים!
התנאים לחיבור כל הזמן משתנים, עלי להתאים את עצמי אליהם כל הזמן – בכך טמונה הגדילה שלי.
אני כל הזמן מזהה את עצמי עם הבורא, אוסף את המצבים האלה לתמונה אחת. הזמן וההפרעות נעלמים, נותר רק כוח הבורא.
אני מודה לו על עולמי, שהרי כל אלה הם חלקי נשמתי, שאותם עליי לחבר אליו – המקור האחד, הסיבה היחידה.
חיבור זהו הכלי הרוחני. איש מאיתנו אינו יכול להפוך לכלי רוחני לבדו, שהרי הוא רק ניצוץ מהשבירה. כלי רוחני – זה הקשר בין בני האדם מעל להרגשת הנחיצות שבקשר הזה, ההשתוקקות להרגיש את לידת הרצונות והמחשבות המשותפים – הבורא.
העיקר הוא הקשר בינינו מעל לכל הדחיות, שהרי כל היתר נתון בידי הבורא, והעבודה שלנו היא רק במאמצים להתקשר בכוונה ליצור את התנאים להידמות לתכונת ההשפעה, לגילוי הבורא. התנאים האלה, הרצונות האלה, זה הנבראים, ואילו הבורא זה מה שמתגלה בקשר ביניהם.
הבדיקה של התיקון הנכון וההדרגתי היא בכך שמעת לעת, לאחר כל נפילה-משבר גדולים, אתה מרגיש שהפכת מכוון באופן מדויק יותר לבורא: ההשתוקקות אליו, הצורך בו, הרצון לשמח אותו וכדומה. וביניהם דחיה ממנו!
ההשתוקקות להבין איך להיות עובר בבורא:
1. לקבוע, שהכול נובע ממנו.
2. להבין, שהוא עושה את הכול – ואיך עליי להגיב.
3. לראות את הפער, בין איך שאני הייתי רוצה שהדברים יהיו לבין איך לאחר מכן הוא עשה זאת.
4. להשתדל שהמחשבות והרצונות שלי יהיו כמו שלו.
כשאנחנו פונים לבורא אנחנו מדברים עם מערכת, ולא עם אישיות כלשהי. אני הופך לשותף של הבורא, על ידי כך שאני מכיר בכך שהכול נעשה על ידו, לשם כך שאבין אותו ואפעל בהתאמה עם מחשבתו. ואם הבנתי משהו שלא כשורה, אז שהוא יתקן אותי.
יום כיפור, יום הדין – הדין בנוגע ליחסים בינינו. חסרים לנו יחסים נכונים בינינו. כולנו שונים, כולנו זקוקים בהתעלות מעל להבדלים בינינו, כדי להתקשר לאחד שלם – לנשמה. נשמה זה חיבור בין רצונות שנדחים הדדית זה מזה. בתוכם מתגלה היוצר שלהם.
יום כיפור, יום הדין, זה כאשר באור הגדול מלמעלה, אנחנו מגלים את המקום והסיבה לשבירה ולריחוק בינינו. זו תוצאה של עבודה קבוצתית גדולה. שם מתגלה גם ההזדמנות והשיטה לתיקון – בכוח האיחוד של הבורא.
ביום כיפור אנחנו חייבים להעריך את המעשים שלנו ביחס לשנאה ולדחייה ההדדית בינינו. אנחנו חייבים להגיע למחילה אמיתית והדדית זה לזה בקבוצה, להישבע להוציא מקרבנו את כל האגואיזם שלנו, לתקן אותו ולהתאחד מעליו.
הדרך היחידה לתקן את החטאים היא ללכת קדימה, לגלות אותם, במידה הרגשת הרע, לבקש על תיקונם – כך נתקן העבר, שנוצר על ידי הבורא (אין עוד מלבדו). אין לנו סיבה לדאוג מהחטאים שטרם התגלו (מהבורא), אלא על כך שלא ביקשנו את תיקונם!
כתוב שהבורא מוחל רק על אותן העבירות שנמחלות על ידי בני אדם. במילים אחרות, הוא ממלא בעצמו רק את היחסים ההדדיים המתוקנים בינינו. במידה זו הוא מתגלה. ולכן יש לבקש רק על גילוי כוחות הרע בינינו ועל תיקונם – כך אנחנו זוכים למחילה.
האדם חייב להביא את כל מערכת הטבע לצורה שלמה ומוחלטת ביחס לעצמו, כדי שכולם בתוכה יהיו קשורים הדדית זה עם זה, ויקבלו דרך הקשר ביניהם את כוח הטוב, שממלא את כולם. והכוח הזה, שמחבר בין כולם וממלא את כולם – הוא הוא הבורא שלנו.
קראו עוד בטוויטר שלי.
