קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
האיחול לשנה החדשה הוא להיות לראש ולא לזנב.
הכוונה שמחשבות חכמות יובילו אותנו קדימה, ולא הזנב, שבדרך כלל משתרך אחרי הגוף, הרצונות.
ניתן להפוך לעובר רוחני רק על ידי ביטול עצמי מוחלט ביחס לעליון. אחרת לא ניתן להתכלל בעליון. שהרי העובר הפוך לרצון העליון. להידבק בעליון ולהתפתח בו וממנו אפשר רק במידת צמצום התכונות שלו וקבלת תכונות העליון.
השנאה הטבעית של אומות העולם כלפי יהודים וכלפי ישראל, כאל זרים, כחוצנים שהגיעו מפלנטה אחרת, מעולם אחר – נכונה, כיוון שביהודים מוטבע גן של השפעה, שניתן לפתחו ולגלות באמצעותו את הבורא. בכך שהוא דורש את מימושו, הוא מנער את העולם. היה לעולם הרבה יותר רגוע בלעדיו…
תקיעת השופר מכונה התקשרות בין אנשים מתוך רצון ליצור חיבור שכזה, שבו הבורא, תכונת ההשפעה והאהבה, תתגלה בקרבם, כדי שהבורא יאמר: "עשיתם אותי" – באמצעות האיחוד ביניכם, "ניצחתם אותי" – הבאתם אותי לגילוי.
בתפילת ראש השנה אנו מבקשים מהבורא לעשות מאיתנו אגודה אחת כדי שנוכל לעשות רצונו בלב שלם".
על פי מסכת תנחומא: למרגלות הר סיני נאמר לעם שהתנאי ליציאה מעבדות מצרים הוא האיחוד ביניהם לעם אחד. רק אז הם זכו לגילוי הבורא.
למרות ה"דעת", גילוי הבורא, יש תמיד הזדמנות להגדיל את ההשפעה, את "האמונה מעל הדעת", כפי שנאמר: "ויראו כוח גדול… ויאמינו בבורא" – הם ראו בגילוי הבורא הזדמנות להגיע להשפעה גדולה עוד יותר.
האדם חש בריקנות – היא מתגלה בכוונה תחילה, לשם הגדלת חשיבות תכונת ההשפעה.
רימון מלשון רומם – רוממות "ההשפעה מעל לקבלה", כלומר שבמידה של ההתרוקנות מהאגואיזם, הרצון האגואיסטי הופך למשפיע, כלומר לנשמה, ומתמלא בגילוי הבורא.
אם האדם הולך מעל הדעת, מופיעות בקרבו שאלות, שאלות נכונות, אך הוא לא רוצה לענות על השאלות שהתעוררו באופן רצוינלי, בדעת. הוא אומר לעצמו שהשאלות שלו נכונות, הגיוניות, אבל הוא הולך מעל לדעת הגשמית, ללוגיקה הגשמית, על מנת להשיג את העליון, את הדעת הרוחנית.
מטרת הבריאה היא בדביקות עם הבורא.
לשם כך צריך להשיג את תיקון הבריאה – את הרצון לקשר, להשפיע – בהשתוקקות ל"אמונה-השפעה מעל לדעת-קבלה".
זה נקרא ראש, ראש השנה.
כך אנחנו רוצים לראות את התפתחותנו.
המאמצים שלנו בדרך הרוחנית דומות למכתב. כדי שהרשימה תהיה לטובה, יש לכותבה באמצעות מעשים טובים, כלומר עם הכוונה למען הבורא, כלומר לשם השפעה ואהבה לזולת, לשם עזרה לכל בני האדם – לכל נשמת אדם הראשון – להתקרב לבורא.
חיבור כל הרצונות היא השכינה, ומילויה הוא הבורא.
האדם בעצמו, באמצעות מעשיו, כותב את עצמו בספרם של צדיקים, בחיים הרוחניים, בהשפעה ואהבה לזולת, או בספרם של רשעים, של מוות רוחני, על ידי הרצון למלא את עצמו במילויים גשמיים.
לקיים את העבודה הרוחנית "מכל הלב"
פירושו של דבר לקיימה בחיבור בין כל הלבבות
בלב-רצון מאוחד אחד.
קראו עוד בטוויטר שלי.
