באיחולים לשנה החדשה אפשר להגדיר בצורה ברורה את הרמה הרוחנית שלך:
אני מאחל לעצמי הצלחה במילוי, גילוי או בהתרוקנות מכל הרצונות שלי, על מנת שרק הבורא, המחשבות על הרצון להשפיע, ימלאו אותי…
מאדם הראשון בכל אדם יש רצון אגואיסטי לקבל (דעת) והשתקפות של הרצון להשפיע (אמונה). הסתר תכונת ההשפעה זהו הסתר הבורא. העבודה הרוחנית היא ברכישת הרצון להשפיע, האמונה, הרגשת הבורא. אלול זוהי ההשתוקקות להשיג את הבורא. תיקון החטא שהוביל לשבירה ולנפילה.
בטל את רצונך לקבל בפניו, בפני הרצון להשפיע – ובמידת הדמיון בין הרצונות להשפיע שלך ושלו, תגלה אותו בתוך עצמך, כיצד הוא ממלא אותך בכל טוב, שהוכן עוד במחשבת הבריאה.
העיקר הוא לרכוש אמונה בקביעות במהלך החיים, כלומר את תכונת ההשפעה השלמה מעל לרצון הטבעי שלנו לקבל, מעל לאגואיזם.
מהרצון והבקשה האלה מתחילה השנה החדשה בחייו של אדם!
נאחל זאת איש לרעהו!
התפילה חייבת להיות בלב: שהלב יסכים עם הבקשה לרכוש את תכונת ההשפעה (אמונה) במקום הרצון לקבל שנולדנו עמו (דעת).
לרכוש את תכונת האמונה מעל הדעת, את ההשפעה מעל לקבלה, פירושו של דבר להיכתב בספר החיים, בתכונת הבורא.
הבקשה של האדם קובעת את גורלו.
למרות שכל היכולות כבר הוטבעו בתוכו, הדרך לממש אותן תלויה בבחירתו: להשקיע מאמצים בהשגת העולם הזה (עושר, שליטה, ידע) או בהידמות לבורא, לתכונת ההשפעה והאהבה.
ההחלטה הזאת קובעת את השנה החדשה!
מדוע אני מקבל עונשים על מחשבות ופעולות, אם הן אינן שלי?
בעולם לא קיימים עונשים ופרסים – אלא קיים הלימוד.
מלמדים את האדם לגלות את אחדות הבורא.
זוהי מטרת התפתחותנו.
הפתרון הנכון הוא לגלות שאת הכל עושה הבורא.
אמנם אינך מרגיש בכך, אך מחשבותיך אינן שלך. שולחים אותן אליך. הרצונות אינם שלך – מעוררים אותם בך. ההחלטות – אינן שלך, מחליטים בעבורך. הכל עובר דרכי והולך לאנשהו. אני בתוך מערכת ה"בורא".
כשאבטל את עצמי כעובר – ארגיש אותו.
"עובר" זו המדרגה הרוחנית הראשונה, הכניסה להרגשת העולם העליון, להרגשת הבורא. זוהי מהפיכה בתפיסת המציאות, בהרגשת ובהבנת החיים, תחילת ההיכרות עם הבורא.
איננו יכולים להשיג את הבורא בעצמו. אנחנו חוקרים את התכונות שלו, בכך שאנחנו מטביעים אותן על הטבע שלנו.
עובר זו הפעולה הרוחנית הקלה ביותר. לאחר מכן, במצב ה"יניקיה" וה"גדלות", תדרש מאיתנו עבודה אקטיבית להיות דומים לבורא ולהשפיע. בנתים זהו רק ביטול עצמי של האגואיזם, במדרגה הקטנה ביותר.
בראש השנה לא דנים את האדם מלמעלה, אלא האדם דן את עצמו, כיצד עליו להיות, וקובע בכך את עתידו. וזוהי השנה החדשה שלו – המהפך החדש! האדם הוא התובע, השופט ומוציא גזר הדין על עצמו. ומשם, כפי שכתוב: יש דין למטה ויש דין למעלה…
שני כוחות – לקבל ולהשפיע – מחזיקים את האדם. אבל על האדם להחליט, מי ישלוט בו. ולא למען שכר בעולם הזה או בעולם הבא, אלא עד כמה שהבורא גדול בעיניו.
לכן על האדם להשיג את רוממות ויחידות הבורא. ואז הבורא ימלא אותו.
השנה החדשה היא יצירת המלכות, הרצון החדש, שמורכב מכל הנשמות, כדי שיתמלאו על ידי הבורא, ירגישו בתוכן את גדלותו. זה מה שאנחנו מבקשים להרגיש, כדי שהבורא, הרצון להשפיע ולאהוב, ימלא כל אחד מאיתנו, יתגלה לכולם. זו מהותן של כל תפילות ראש השנה.
בקשות השנה החדשה: להרגיש את גדלות ויחידיות הכוח העליון, הבורא, למרות שהוא נסתר. להרגיש את חשיבותו ואת שליטתו בכל המתרחש. עד לרמה כזאת שהוא שולט בכל רצון ופעולה "שלנו", להרגיש כיצד הם כולם נשלטים על ידי הבורא. הסתרת הבורא שורה על שליטתו בכל המתרחש.
המצווה המרכזית של השנה החדשה היא "לתקוע בשופר". הכוונה היא ללרומם את דמות הבורא בעיני האדם – במידה הזאת מתגלה לאדם העולם העליון וההשגחה העליונה.
למרות שבראש השנה וביום כיפור הכיפורים שופטים את האדם, הם חגים כיוון המתגלה גדלות הבורא, אור החכמה. אבל יש להכין את אור החסדים, התיקון, ההשפעה.
ואילו המילוי של אור החכמה באור החסדים – זו השלמות, זהו יום טוב.
התקיעה בשופר פירושה הקריאה לגלות את שליטת הבורא בתוכי בעולם. ואין לשכוח שזה אפשרי רק על ידי תכונת הבינה, ההשפעה, אור החסדים, התיקון. בתוכם מתגלה אור החכמה, ההידור, הבורא. העיקר הוא לזכור שכל המחשבות, הרצונות, הפעולות – נקבעות על ידי הבורא.
קראו עוד בטוויטר שלי.